ע"א 8073/15פלוני נ. פלוני

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 43950-05-11, שניתן ביום 18.10.2015 על-ידי השופט כ' סעב . בפסק הדין נקבע כי המבקשים ישלמו למשיבה סכום בסך של 1,377,820 ש"ח, בניכוי סכום בסך של 628,066 ש"ח ששולמו למשיבה כתמלוגי המל"ל, והכול בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.8.2007, בה נפצעה המשיבה ונהרגו שלושה מנוסעי הרכב. בבקשה נטען, כי נכון לעת הזו, הסכום שעל המבקשים לשלם למשיבה בהתאם לפסק הדין עומד על סך של 875,791 ש"ח. מתוך סכום זה מבוקש עיכוב ביצוע חלקי של 425,791 ש"ח.

המבקשים סבורים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, כיוון שמצבה הכלכלי של המשיבה מקים "חשש כבד" לכך שאם ערעורם יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. בין היתר נטען, כי בהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי הוכח כי עובר לתאונה הייתה המשיבה עקרת בית משך שנים ארוכות, והיא התקיימה מקצבת הכנסה. כן מצוין, כי גם כיום המשיבה אינה עובדת אלא מתקיימת מקצבת נכות שמשולמת לה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעור טובים, וכי עיכוב ביצוע חלקי לא יפגע במשיבה, כאשר שולם לה זה מכבר סך של 450,000 ש"ח מתוך החוב שהגיע לה.

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה. לגישתה, סכום הפיצוי אשר נפסק לזכותה בפסק הדין נמוך מהראוי, ומסיבה זו היא אף הגישה ערעור שכנגד על פסק הדין. מעבר לכך, המשיבה בדעה כי יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע גם מפאת הוראות החוק וההלכות הרלבנטיות לפיהן אין בהליך ערעור, כשלעצמו, כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין עליו מערערים, וכמו כן כי כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של חיוב כספי, הנטייה תהא לדחות את הבקשה לעיכוב הביצוע. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי הבקשה הנוכחית מבוססת אך ורק על הטענה כי היא הייתה עקרת בית, והתקיימה עובר לתאונה מקצבת הכנסה שקיבלה, ואולם אין בכך כדי להעיד על "חשש כבד" לכך שהיא לא תוכל להשיב למבקשים את כספם, ככל שערעורם יתקבל. בהקשר זה מודגש, כי המבקשים כלל לא הוכיחו כי לא יוכלו להיפרע מהמשיבה בדרכים אחרות, כמו למשל באמצעות נכסים שבבעלותה (לכאורה), ועוד.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא כי יש לדחות את הבקשה. ההלכות בעניין עיכוב הביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי הן ידועות ומוכרות, ובמקרה זה הן עומדות לצדה של המשיבה. הלכה היא, והדברים ידועים, כי ככלל, " התנאי בדבר מאזן הנוחות מטה את הכף לדחות בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין המורה על תשלום של סכום כסף " [חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 372-371

(מהדורה שלישית, 2012), והאסמכתאות שם]. מעבר לכך, מצאתי טעם בטענת המשיבה כי במקרה הנדון לא הניחו המבקשים תשתית ראייתית כדבעי לטענתם כי תשלום הסכום שנפסק לזכות המשיבה יקים בהכרח "חשש כבד" לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ככל שערעורם יתקבל.

בשולי הדברים מצאתי לנכון להעיר כי המבקשת 2 בהליך דנן – חברת הביטוח הפניקס חברה לביטוח בע"מ, שהיא בגדר "שחקן חוזר" בהליכים לפנינו

– הגישה לפתחי בקשה דומה עד מאוד בתיק נפרד, באותו היום בו הוגשה הבקשה דנא. בקשתה בתיק הנפרד התקבלה על-ידי באופן חלקי , תוך שציינתי כי באותו המקרה, אף שדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, נכון ליתן משקל לכך כי סכום הפיצוי שנפסק לחובת חברת הביטוח היה נכבד, וכי הניזוקה קיבלה לידיה סכום כספי

משמעותי ביותר , הגדול בהרבה מענייננו , אשר הבטיח את כיסוי כלל הוצאותיה של הניזוקה עד להכרעה בערעור [ע"א 8090/15 הפניקס –חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (9.12.2015)]. נוכח הדמיון בין הבקשות, הן בנימוקיהן והן באופן ביסוסן – ללא גיבוי בנתונים רבים, ובהתבסס בעיקר על עובדות מסוימות אשר נדונו בהליך לפני הערכאות הדיוניות – ראיתי להעיר, ביחס למבקשת 2, כי ראוי שטרם הגשת בקשות לעיכוב ביצוע במקרים הדומים לענייננו, תיבחנה לעומק השאלות האם אמנם המקרה המתעורר מקים "חשש כבד" לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו; האם מכלול הנתונים הקשורים לזוכים בפסק הדין ולמצבם הכלכלי הנטען נבחן לעומק; והאם אמנם הפניה לבית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע הכרחית ומתחייבת – זאת בשים לב גם לסכום המבוקש בעיכוב. הדברים נכונים בפרט במקרים שבהם הניזוקים העומדים מנגד ממתינים זמן רב – לעיתים שנים ארוכות – לקבלת כספי הפיצוי בגין אירועים טראומתיים שחוו, אשר אין מחלוקת על קיומם ועל תוצאותיהם הקשות.

נוכח האמור הבקשה נדחית.

כל אחד מהמבקשים יישא בהוצאות המשיבה, בסך 2,000 ש"ח.