החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4651/18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

תאגידים · עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין בתביעת פיצויים נגד הפולבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל באופן חלקי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שחייב את הפול לפצות אלמנה ושלוש קטינות לאחר תאונת עבודה קטלנית. נקבע כי כספי הקטינות יופקדו בחשבון בנק ייעודי, שכן אין חשש לתשלום בלתי הפיך, ואילו 600,000 ₪ מחלקה של האלמנה יופקדו בקופת בית המשפט. הדיון נערך בהתחשב בחשש לנוהג טקטי של הגשת בקשות לעיכוב חלקי.

העובדות

המנוח נהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, והתאונה הוכרה כתאונת עבודה. אלמנתו ושלוש בנותיו הקטינות תבעו פיצויים מהפול לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי חייב את הפול בתשלום של 3,642,400 ₪, והפול ביקשה עיכוב ביצוע חלקי של 1,200,000 ₪ בהמתנה לערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין המחייב את הפול לשלם פיצויים לתובעות, בהמתנה להכרעה בערעור?
  2. 2.האם יש להבחין בין כספי הפיצוי המשולמים לקטינות לבין אלה המשולמים לאלמנה בבחינת החשש לתשלום בלתי הפיך?

הלכות

  1. 1

    זוכה בדין זכאי לקבל את פירות זכייתו מיד עם מתן ההחלטה, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין

    ״הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    במקרים שבהם קיים חשש לתשלום שיוצר מצב בלתי הפיך ומדובר בעיכוב חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחת הזוכה, ייטה בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע

    ״במקרים שבהם קיים חשש ולו מסוים לכך שהתשלום יצור מצב בלתי הפיך, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה, יטה בית משפט זה להורות על עיכוב הביצוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עיכוב ביצוע חלקי
  • מאזן נוחות
  • סיכויי ערעור
  • מצב בלתי הפיך
  • קטינות
  • פיצוי
  • הפול
  • היוון
  • קצבת שאירים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

4651/18 -

ג'

וערעור שכנגד

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המבקשת והמשיבה שכנגד:

המאגר הישראלי לביטוחי רכב

("הפול")

נ ג ד

המשיבות והמערערות שכנגד:

1. עזבון פלוני ז"ל

2. פלונית

3. פלונית

4. פלונית

5. פלונית

בקשה לעיכוב ביצוע

פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2018 בת"א 11882-03-15

שניתן על ידי כבוד השופט צ' ויצמן

בשם המבקשת והמערערת שכנגד:

עו"ד ליאור ליפא

בשם המשיבות והמערערות שכנגד:

עו"ד שלום סביון; עו"ד אמיר

נגלר

החלטה

1.

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן ) מיום 15.5.2018 בת"א 11882-03-15, בגדרו נקבע סכום הפיצוי הכספי שעל המבקשת (להלן: הפול ) לשלם למשיבים.

2.

ביום 4.12.2014 נהרג א.מ.א (להלן: המנוח ) בתאונת דרכים, בשעה שרכב על אופנוע בדרכו למקום עבודתו. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה; בד בבד הגישו המשיבות 5-2 – אלמנתו של המנוח ושלוש בנותיו הקטינות (להלן: המשיבות ) – לבית המשפט המחוזי תובענה נגד הפול, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. ביום 15.5.2018 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נקבע שיעור הפיצוי הכספי שעל הפול לשלם למשיבות. בית המשפט המחוזי קבע כי בסיס השכר של המנוח, על-פיו יש לחשב את הפסדי השתכרותו ב'שנים האבודות', יעמוד על סך של

15,000 ₪ נטו עד למועד מתן פסק הדין, ועל סך של 18,500 ₪ ממועד מתן פסק הדין ועד גיל 67, שנקבע כגיל הפרישה הצפוי של המנוח. בית המשפט המחוזי דן בשיעור הריבית הראוי לצורך היוון כספי הפיצויים, 2 או 3 אחוזים, וקבע כי בעניין דנן "בו יש לנכות לתובעים [המשיבות – נ' ס'] את סך הקצבאות המשולם להם ע"י המל"ל, ראוי להשוות בין שיעור ההיוון בהן מחושבות קצבאות המל"ל [2% – נ' ס'] לשיעור ההיוון אותו יש ליישם לעניין חישוב הפיצוי המגיע לתובעים" (פסקה 28 לפסק הדין). על יסוד האמור, ולאחר שבחן את שיעור הפיצויים בהתאם ל'שיטת הידות' ונדרש לראשי הנזק הנוספים, קבע בית המשפט המחוזי, כי הפיצוי הכספי המגיע למשיבות יעמוד על סך של 5,342,400 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית משיעור הפיצוי האמור את סכום קצבת השאירים ששולמה ועתידה להשתלם למשיבות על-ידי המוסד לביטוח לאומי (1,700,000 ₪). סיכומו של דבר: בית המשפט המחוזי קבע, כי על הפול לשלם למשיבות סך של 3,642,400 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בית המשפט המחוזי הורה כי חלקן של הקטינות בפיצוי – 50% מהסך הכולל – יופקד עבורן בחשבון בנק שלא יהיה ניתן למשוך ממנו את הכספים בטרם הגיען לגיל 18. "לצורך משיכת כספים לטובת הקטינים קודם לכן תוגש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה" (פסקה 45 לפסק הדין).

3.

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישו הצדדים ערעור וערעור שכנגד. בד בבד עם הודעת הערעור, הגישה הפול בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, היא הבקשה שלפנַי, בגדרה מבוקש להורות על עיכוב תשלום סך של 1,200,000 ₪ מתוך סכום הפיצוי שנפסק. לטענת הפול, שתי שגיאות עיקריות נפלו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי: ראשית , לא הובאו די ראיות כדי להוכיח את היקף הכנסותיו של המנוח, ומשכך בסיס השכר שעל-פיו נערך תחשיב הפיצויים שגוי. שנית , קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה שיעור ההיוון יעמוד על 2%, עומדת בסתירה להחלטותיו של בית משפט זה בע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני – ערעור שתלוי ועומד בבית משפט זה, ובו עתידה להיות מוכרעת סוגיית השיעור הראוי של דמי ההיוון. בנסיבות אלו, סבורה הפול כי סיכוי הערעור שהגישה להתקבל – גבוהים, ודי בכך כדי להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין. עוד טוענת הפול, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. מדובר בעיכוב ביצוע חלקי בלבד, של כספי פיצוי שניתנו במבט צופה פני עתיד, ומשכך לא תפגע רווחתן של המשיבות. כמו כן טוענת הפול, כי קיים חשש ממשי שאם יתקבל ערעורה לא יהיה באפשרותה להיפרע מהמשיבות; זאת, מכיוון שישנה אפשרות למשיכת כספי הקטינות מחשבון הבנק שנפתח לשם כך עוד בטרם הגיען לגיל 18, ומכיוון שאלמנתו של המנוח "אינה עובדת כיום וגם אם עובדת משתכרת היא שכר נמוך יחסית" (סעיף 19 לבקשה).

4.

בתשובתן טוענות המשיבות כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מכיוון שלא צורף לה תצהיר לאימות התשתית העובדתית. גם לגופו של עניין טוענות המשיבות כי דין הבקשה להידחות;

סיכויי הערעור נמוכים ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה של הפול. לטענת המשיבות, לא הובאו די ראיות לביסוס הטענה כי אם יתקבל ערעורה של הפול לא ניתן יהיה להיפרע מהן. ההפך הוא הנכון – מחצית מן הסכום שמבוקש לעכב את תשלומו, הפיצוי השייך לקטינות, מופקד בחשבון בנק, ולא ניתן למשוך את הכספים קודם שיגיעו הקטינות לגיל 18 ללא אישורו של בית המשפט לענייני משפחה. גם ממחציתו השנייה של הסכום, הפיצוי השייך לאלמנה, לא יהיה קושי להיפרע, שכן לאחר שקיבלה מן הפול סך של כ-1,200,000 ₪ אינה סובלת מקושי כלכלי. עוד טוענות המשיבות, כי הגשת הבקשה היא חלק מנוהג פסול ועקבי של הפול, במסגרתו היא מגישה בקשות רבות לעיכוב ביצוע חלקי של פסקי דין, במטרה להקנות לעצמה "יתרון טקטי מתוך מחשבה כי בעת הדיון בערעור ישמש הדבר כקלף מיקוח" (סעיף ב לתגובה לבקשה).

5.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן. כידוע, "הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין" (דברַי בע"א 4126/17 סרחאן נ' אברהים (25.6.2017)). דברים אלו נכונים ביתר שאת כשעסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע של סעד כספי (ראו למשל: ע"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן, פסקה 9 (22.2.2012); ע"א 2730/13 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (30.5.2013)). יחד עם זאת, "במקרים שבהם קיים חשש – ולו מסוים – לכך שהתשלום יצור מצב בלתי הפיך, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה, יטה בית משפט זה להורות על עיכוב הביצוע" (ע"א 3929/18 הפניקס – חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 7 וההפניות המובאות שם (5.6.2018)).

6.

בענייננו, יש להבחין בין כספי הפיצוי המשולמים לקטינות, לבין כספי הפיצוי המשולמים לאלמנה. אשר לקטינות, בית המשפט המחוזי הורה כי הפיצוי המגיע להן יופקד בחשבון בנק כאמור עד הגיען לגיל 18, וכי שחרור סכום כלשהו מן הפיצוי יעשה באישור בית המשפט לענייני משפחה בלבד. לפיכך, אין חשש כי תשלום מלוא כספי הפיצוי לקטינות לפני ההכרעה בערעור יצור מצב בלתי הפיך, או יפגע ביכולתה של הפול להיפרע מן הקטינות, אם וכאשר ערעורה יתקבל. מאזן הנוחות, אם כן, אינו נוטה לטובתה של הפול, ועל כן עליה להעביר כבר עתה את מלוא סכום הפיצוי המגיע לקטינות לחשבון הבנק הייעודי שנפתח לשם כך. לא למותר לציין, כי אם במהלך ניהולו של הערעור בבית משפט זה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לשחרור סכום מכספי הקטינות, או אז יביא בית המשפט לענייני משפחה במסגרת שיקוליו את העובדה שטרם הוכרע הערעור בעניין.

7.

אשר לכספי הפיצוי המיועדים לאלמנה. כשני שלישים מסכום הפיצוי שנפסק לטובתה הועברו אליה לא מכבר על-ידי הפול. במצב דברים זה – ובשים לב לכך שחלקו הארי של הפיצוי ניתן בגין צרכים עתידיים ובמבט צופה פני עתיד – אינני סבור כי עיכוב השליש הנוסף, 600,000 ₪, צפוי לגרום נזק או לפגוע ברווחתה של האלמנה. יחד עם זאת, ער אני לטענותיהן של המשיבות, כמו גם להערותיו של בית משפט זה, לפיהן "לא ניתן להתעלם מהרושם כי נראה שטקטיקה זו [של הגשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי – נ' ס'] ננקטת על-ידי חברות הביטוח משום הערכתן כי הסיכוי שתתקבלנה בקשות מצדן לעיכוב ביצוע מלא של פסק הדין – כפסק דין הקובע חיוב כספי – אינו גבוה; ומנגד בקשות 'מרוככות', לעיכוב חלקי בלבד, הינן בעלות סיכויים גבוהים יותר" (ע"א 4315/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (13.6.2016)); וכן: ע"א 8073/15 עיזבון המנוח פלוני נ' פלונית (15.12.2015)). נוכח האמור, ובהתחשב במכלול, אני מורה על עיכוב העברת כספי הפיצוי לאלמנה, בסך של 600,000 ₪, ועל הפקדתו של הסכום בקופת בית משפט זה.

8.

הבקשה מתקבלת אפוא באופן חלקי; כספי הפיצוי המגיעים לקטינות יופקדו בחשבון הבנק הייעודי לכך, ואילו חלקה של האם בפיצוי, 600,000 ₪, יופקד בקופת בית משפט זה, עד למתן פסק דין בערעור.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד'

באלול התשע"ח (15.8.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 7439/21דיגיטל הגבורה ותאורה בע"מ נ. פלוניהחלטה
  • ע"א 1385/18גמול יהוד בע"מ נ. פלדמן, וינוגרד ושות', עו"דהחלטה

הלכות

  1. 1זוכה בדין זכאי לקבל את פירות זכייתו מיד עם מתן ההחלטה, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין
  2. 2במקרים שבהם קיים חשש לתשלום שיוצר מצב בלתי הפיך ומדובר בעיכוב חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחת הזוכה, ייטה בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע