ע"א 8118/17 טייטלר רותם נ. פריגו ישראל סוכנויות בע"מ

1.המשיבות בשני הערעורים עותרות להגדלת סכום העירבון בהליכים אלו, המופנים כלפי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו נדחו בקשותיהן של המערערות (שתי בקשות שהדיון בהן אוחד) לאישור תובענה כייצוגית.

העירבון בכל אחד מן הערעורים הועמד בידי המזכירה הראשית על סך של 40,000 ש"ח, ולטענת המשיבות יש להורות על הגדלתו "כך שיעמוד על סכום כולל שלא יפחת מסך 100,000 ש"ח". המשיבות עמדו בבקשות בין היתר על היקפן ומורכבותן של הסוגיות שעל הפרק, ועל סכומי התביעות. עוד טוענות המשיבות כי התנהלות המערערות לעניין תשלום שכר הטרחה מצדיקה את הגדלת העירבון, והן מוסיפות כי בבית המשפט קמא תלויה ועומדת בקשה לשומת הוצאותיהן.

המערערות בשני הערעורים מתנגדות להגדלת העירבון כאמור. המערערת בע"א 8118/17 טוענת בתגובתה כי בקשת המשיבות נועדה לשמש תגובת נגד לבקשתה לפטור מעירבון (ובמאמר מוסגר יצוין כי בקשה כזו אינה מצויה בתיק, ובדיקה במערכת "ניהול התיקים" מלמדת כי זו נדחתה מן המרשם); וכי החלה לפרוע את שכר טרחת עורך-הדין שהושת עליה בבית המשפט המחוזי בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל.

2.לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובה, ובתשובה בע"א 8118/17 ובכל החומר שבתיק סבורה אני כי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים המצדיקים הגדלה של סכום העירבון.

כעולה מן האמור הערעור נסב על פסק דין הדוחה שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית. הפסיקה עמדה על כך ש"החובה להפקיד עירבון חלה גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי, ועוד נקבע בפסיקה כי נוכח הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהליך התובענה הייצוגית והעובדה כי נפרד הוא מהעילה האישית העומדת לבעל הדין, לא תתקבל בנקל טענה של תובע ייצוגי לחסרון כיס בהפקדת עירבון, וזאת בייחוד שעה שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית". לצד זאת נקבע בפסיקה כי "הליך התובענה הייצוגית הינו כלי בעל חשיבות ציבורית רבה, וחשיבותו זו כמו גם פערי הכוחות המובנים בהליכים מסוג זה בין יוזם ההליך למשיב לו מצדיקים קביעת עירבון בשיעור שאינו ברף הגבוה ביותר, וזאת חרף העובדה שדרך כלל הסכום הכולל הנתבע בהליכים של תובענה ייצוגית הינו גבוה" ( עע"מ

2796/13 מגאדבה נ' מדינת ישראל, שירות בתי הסוהר , פסקה 3 והאסמכתאות המובאות שם (23.6.2013); ראו למשל גם:

ע"א 4452/17 זמל נ' אחוזות החוף בע"מ (18.1.2018); ע"א 3177/17 ז'ולטי נ' קבוצת דלק בע"מ , פסקה 2 (22.11.2017)).

סכום העירבון - בשני הערעורים דנן - נקבע על ידי המזכירה הראשית בהתאם לאמות המידה המקובלות בבית משפט זה בהליכים דומים. כעולה מן האמור היות שמדובר בהליך ייצוגי, סכום התביעה, כשלעצמו, אינו מצדיק הגדלה של סכום העירבון, ומהות ההליך הצדיקה לכתחילה שלא להעמיד את העירבון "ברף הגבוה ביותר". עוד אציין כי על פני הדברים נראה שהיקף הערעורים אינו תומך בהגדלת סכומי העירבון (שכן היקפם אינו חריג ביחס לערעורים דומים), וכך גם גובה שכר הטרחה שהושת על המערערות (30,000 ש"ח לכל אחת מהן; ויצוין כי בקשתן של המשיבות לשומת הוצאות עודנה תלויה ועומדת בבית המשפט קמא). אוסיף כי אי תשלום הוצאות (או הקושי בגבייתן) מהווה אמנם שיקול בבחינת בקשה לפטור או להפחתת עירבון, אך אין בנתון זה כדי להוביל להגדלה של סכום העירבון מעבר לסכום המקובל וההולם את ההליכים בהתאם לאמות המידה הנוהגות בבית משפט זה.

מטעמים אלו הבקשות להגדלת העירבון בשני הערעורים - נדחות.

2.עיון בפסק הדין מלמד כי כפי שציינו המשיבות, המערערת 1 בע"א 8196/17 (הגב' אורלי מילר) נמחקה מההליך קמא בהסכמת הצדדים. המערערות בע"א 8196/17 לא התייחסו לכך בתגובה שהגישו, ובנסיבות העניין מתבקשת הבהרתן-התייחסותן, וזו תוגש בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה.

3.עיון בהודעת הערעור שהוגשה בע"א 8118/17 מעלה כי המערערת בהליך זה לא צירפה את כל הצדדים להליך קמא, כמצוות הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אעיר בהקשר זה כי חובת הצירוף חלה ככלל ביחס לכל בעלי הדין בהליך קמא, גם כאשר מדובר בהליכים שהדיון בהם אוחד (ראו: חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 264-263 (2012)). המערערת בע"א 8118/17 תגיש אפוא "דף פתיחה" מתוקן להודעת הערעור, וזאת בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה.

כמו כן, העירבון בע"א 8118/17 טרם הופקד, וכאמור הבקשה לפטור מעירבון אותה ניסתה המערערת להגיש נדחתה מן המרשם. בהינתן האמור היה ובתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לא יופקד העירבון או לחלופין המערערת תשוב ותגיש את הבקשה מטעמה, יירשם ההליך לדחייה.

לאחר שתוסדר סוגיית העירבון בע"א 8118/17, ייקבעו שני הערעורים לדיון באותו מועד ובפני אותו מותב.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.