ע"א 8155/09 אברהם סימון נ. יעקב לנקרי

לפניי בקשה למתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון, שהיא במהותה בקשה לעיון חוזר. להלן השתלשלות העניינים שקדמה לבקשה שלפניי.

1.

ההליך שבכותרת עניינו ערעור פסלות שהגישו המערערים על החלטת הרשם י' בוקר מיום 29.9.2009 שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בעניינם של המערערים. עם הגשת ההליך, ביקשו המערערים פטור מאגרה ומהפקדת עירבון. המשיבים התנגדו לבקשה מטעמים המפורטים בה.

2.

ביום 22.11.2009 נתן כב' הרשם מרזל החלטה לפיה הוא מאפשר למערערים להגיב לתגובת המשיבים לעניין מצבם הכלכלי העדכני, וכן להשלים את בקשתם לפטור מאגרה ומעירבון בהליך שבכותרת באמצעות הגשת תצהיר מפורט לעניין הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם. עוד צוין כי "לא יוגש התצהיר תוך המועד האמור, תתקבל ההחלטה בבקשה על בסיס החומר הקיים". תצהיר כאמור לא הוגש במועד שנקבע על-ידי הרשם.

3.

ביום 10.1.2010 נתן כב' הרשם מרזל החלטה בבקשה לפטור מאגרה ומעירבון וקיבל אותה בחלקה. בהחלטה נקבע כי בכל הנוגע למצבם הכלכלי של המערערים, יש ראיה לכאורה בפטורים מאגרה שניתנו למערער בעבר, אולם מדובר בראיה לכאורה בלבד. משנדרשו המערערים ליתן תצהיר מפורט לעניין מצבם הכלכלי העדכני ולא עשו כן – אין מקום לפטור מלא מהאגרה או מעירבון. כב' הרשם מרזל הוסיף כי בשים לב לנסיבות העניין ומהות ההליך המצריך על פניו בירור, תעמוד האגרה על שיעור מופחת של 450 ₪ וכן יופקד עירבון בסך 2,500 ₪, והכל תוך 15 ימים מעת המצאת ההחלטה.

4.

ביום 11.2.2010 הגישו המערערים "בקשה מעודכנת" לבית-המשפט במסגרתה הודיעו כי ביום 22.12.2009 וביום 4.2.2010 ניתנו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב שתי החלטות לפיהן המערערים פטורים מאגרה, ובאחד מההליכים גם פטורים מעירבון. בהתחשב בכך, ביקשו המערערים להורות על פטור מאגרה ומעירבון בהליך שבכותרת. ביום 15.2.2010 קבע כב' הרשם מרזל כי המערערים יוכלו לצרף תוך 10 ימים תצהיר מפורט ועדכני כאמור בהחלטתו מיום 22.11.2009, וכי בהמשך לכך ובמידת הצורך, ישוב ויידרש לעניין.

5.

ביום 24.2.2010 הגיש המערער 1 תצהיר ובו פירוט לעניין מצבם הכלכלי של בני-הזוג. מהתצהיר ומהאסמכתאות שצורפו לו עולה תמונה של מצוקה כלכלית משמעותית. לכך יש להוסיף כי המערערים צרפו החלטות שיפוטיות שניתנו בהליכים שונים – לרבות החלטות מהעת האחרונה ממש - במסגרתם קיבלו המערערים פטור מאגרה לאחר שנקבע כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלמה. בתצהירו ציין המערער 1 כי אין ביכולתם של המערערים להיעזר בבני-משפחה קרובים או רחוקים שכן בני-הזוג כבר לוו בעבר כספים מקרובי משפחתם בסכומים גבוהים. עוד צוין בתצהיר כי מאחר והמערערים לא החזירו הלוואות אלה, נוצר קרע עמוק בינם לבין קרובי משפחתם, ולפיכך אין ביכולתם לגייס כספים מסביבתם הקרובה לצורך הפקדת העירבון.

6.

נתונים אלה לא היו בפני כב' הרשם מרזל בעת מתן החלטתו מיום 10.1.2010. נוכח הרשות שניתנה למערערים להגיש את תצהירם לאחר מתן ההחלטה האמורה, אני רואה לעיין בהחלטה זו מחדש.

בהתחשב בתמונה שהתגלתה מהחומר שהובא לפניי לעניין מצבם הכלכלי של המערערים כאמור לעיל ונוכח מהות ההליך המגלה עילה כעולה מהחלטתו של הרשם מרזל מיום 10.1.2010, אני רואה לפטור את המערערים מתשלום אגרה. אשר לעירבון – בעניין זה קיים קושי עקב התנגשות בין שני אינטרסים: מחד גיסא, ניצב האינטרס של המשיבים בקיום עירבון זמין וודאי אשר יבטיח את הוצאותיהם למקרה של כשלון ההליך שבכותרת. מאידך גיסא, מצבם הכלכלי של המערערים קשה ועל-פני הדברים, ההליך שבכותרת ראוי לכאורה לבירור. באיזון שבין השיקולים, ראיתי להפחית מסכום העירבון הנמוך ממילא שנקבע בהחלטת כב' הרשם מרזל, ובנסיבות המקרה להעמיד את סכום העירבון על 2,000 ₪ בלבד. סכום זה יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא יידחה ההליך בלא צורך בהתראה נוספת.