ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ ע"י צבי פורת מנכ"ל נ. אברהם הרר

1.

המשיבים 1-2 עותרים להוצאת שני מוצגים מתיק מוצגי המערערת - מוצג 33 ומוצג 34 - ולמחיקת סעיפים מסיכומיה כמערערת ומסיכומי התשובה מטעמה בהם הפנתה לאותם מוצגים.

המשיבים 1-2 טוענים בבקשתם כי מוצגים 33 ו-34 הנ"ל לא היו חלק מחומר הראיות בערכאה הדיונית: (א) מוצג 33 - תצהיר אשר נחתם בהודו - בהתייחס למוצג זה הציגו המשיבים 1-2 החלטה של בית המשפט המחוזי מיום 17.2.2009 בה התקבלה בקשה משותפת של הצדדים לפיה תצהיר זה "לא ישמש כראיה בתיק ולא יילקח בחשבון בעת שקילת חומר הראיות בתיק", הסכמה אליה הגיעו הצדדים בין היתר כיוון שהמצהיר לא צפוי היה להתייצב לעדות וכיוון שהתצהיר לא נערך כנדרש על פי דיני הראיות; (ב) מוצג 34 - חשבונית מיום 2.6.2000 - בעניין זה צירפו המשיבים 1-2 החלטה של בית המשפט המחוזי מיום 24.9.2015 בה נדונה בקשה שהגישה המערערת להוספת ראיות לאחר שלב ההוכחות והסיכומים, בגדרה התבקש בין היתר להתיר את הגשתה של החשבונית האמורה. בית המשפט דחה בהחלטתו את הבקשה.

2.

המערערת מתנגדת לבקשה. טענתה המרכזית היא כי שתי הראיות האמורות הן ראיות חיוניות לגילוי האמת ועוד נטען כי ראיות אלו "גולו" לבית המשפט ולצד שכנגד עוד בשנת 2009 ובאותו שלב לא היתה כל הסתייגות מצד המשיבים 1-2. כלומר, כך נטען, המשיבים 1-2 יודעים על הראיות ואין בהן להפתיע אותם, ומדובר לטענת המערערת "בראיות בתיק לכל דבר ועניין". עוד נטען כי המערערת לא הצהירה שלא תעשה שימוש בראיות, כי לעת הזו המצהיר נשוא מוצג 33 מוכן להיחקר על תצהירו, כי המסמכים צורפו בהליך המוסיף להתנהל בבית המשפט המחוזי (כנספחים למוצג 30) וכי ההחלטות אליהן הפנו המשיבים 1-2 "יפות לזמנן" ואין בהן להביא בחשבון את שינוי הנסיבות שחל במסגרת ההליך המוסיף להתנהל היום בבית המשפט המחוזי.

3.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים סבורה אני כי הדין עם המשיבים 1-2.

כידוע בהתאם להלכה הנוהגת בעל דין רשאי לכלול בתיק מוצגיו מסמכים אשר הוצגו והתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו: תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984;

ב"ש

153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345, 347-348 (1986)). לעיתים קיימת מחלוקת בין הצדדים האם ראיה כלשהי התקבלה כראיה כדין, אולם מובן כי מקום בו קיימת החלטה שיפוטית מפורשת בהתייחס לראיה, הקובעת כי זו לא תשמש חלק מחומר הראיות, אין צד יכול להישמע בטענה כי מדובר בראיה שהתקבלה כדין וכי הוא רשאי לצרפה בערכאת הערעור מבלי בקשת וקבלת רשות לכך (ראו והשוו: ע"א 6957/13 פלוני נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזי בע"מ (22.1.2014)).

בענייננו קיימות כמתואר שתי החלטות מפורשות וספציפיות הקובעות כי מוצגים 33 ו-34 אינם חלק מחומר הראיות בערכאה הדיונית. לפיכך, ובהתאם למבחן האמור לעיל, צודקים המשיבים 1-2 בטענתם כי המערערת לא היתה ראשית לצרף מוצגים אלו לתיק מוצגיה.

אדגיש כי הטיעונים אותם העלתה המערערת אינם יכולים להצדיק סטיה מן הכללים ומן ההלכה המבוססת החלה לעניין צירוף מוצגים. בפסיקה הובהר שוב ושוב כי חשיבותה הנטענת של ראיה אינה יכולה להוביל "לעקיפת" הכללים ול"דילוג" על הגשתה של בקשה להוספת ראיות, וגם העובדה שהמשיבים 1-2 היו מודעים לקיומם של המסמכים אינה יכולה להועיל מקום בו אלו לא היוו חלק מן התשתית הראייתית אשר על בסיסה ניתן פסק הדין. בדומה, גם אם המערערת צירפה את המסמכים כנספחים לבקשה שהוגשה לאחר מתן פסק הדין בהליך המוסיף להתנהל כיום (מוצג 30 אליו הפנתה המערערת), אין בכך כדי לשנות מן העובדה שעת ניתן פסק הדין עליו נסב הערעור דנן לא היו הם חלק מן התשתית הראייתית הרלבנטית.

הנה כי כן, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל, ויש להורות על הוצאת מוצגים 33 ו-34 ועל מחיקת סעיפים בסיכומי המערערת המפנים אליהם.

4.

המשיבים 1-2 הגישו בקשה נוספת בה עתרו הם למחיקת תגובת המערערת לבקשה להוצאת מוצגים. המשיבים 1-2 עמדו על כך שהיקף התגובה נרחב ביותר, ולטענתם יש בכך אף ליצור למערערת יתרון דיוני שכן היא הגישה למעשה סיכומים מורחבים. המערערת אכן הגישה תגובה ארוכה בהיקף החורג מן הדרוש והמקובל. יחד עם זאת לא מצאתי להורות על מחיקת התגובה, וכעולה מן האמור עיינתי בה לגופה. זאת בהתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת, מה גם שהתגובה תיוותר בתיק הרשמים ואין בה כדי להחליף את הסיכומים שיעמדו לפני המותב אשר ידון בערעור, כחששם של המשיבים 1-2.

לבסוף אתייחס לסוגיית ההוצאות. הגם שבקשת המשיבים 1-2 התקבלה מצאתי שלא לחייב את המערערת בהוצאות וזאת בשל עיתוי הגשת הבקשה - חמישה חודשים לאחר הגשת תיק מוצגי המערערת וסיכומיה. לא נעלם מעיני כי המשיבים 1-2 ציינו שהתייחסו לצירוף המוצגים כבר בסיכומיהם וכי הגישו את הבקשה לאחר שהמערערת כללה טענות דומות גם בסיכומי התשובה, אולם התנהלות זו גרמה לכך שבית המשפט לא נדרש לסוגיה סמוך למועד הגשת תיק המוצגים והסיכומים, כפי שראוי היה, וזאת ללא כל הצדקה.

5.

סיכומם של דברים - מכל הטעמים האמורים לעיל הבקשה מתקבלת.

המזכירות תוציא מתיק מוצגי המערערת את מוצגים 33 ו-34, והמערערת תגיש סיכומים וסיכומי תשובה מתוקנים אשר אינם כוללים הפניות למוצגים אלו וזאת עד ליום 5.11.2017 בשעה 10:00 (ובד בבד תמציא עותק למשיבים).

כאמור לעיל, בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.