ע"א 8251/09 אליהו קבלן נ. נבון ואושרית

1.

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. נטען בה כי המערער הינו אברך כולל המשתכר מלגת לימודים זעומה, הוא אב לאחד-עשר ילדים ורעייתו הינה עקרת בית שאינה עובדת. בנוסף למלגת הלימודים מתקיימת המשפחה, על פי הנטען, מקצבת ילדים ומהבטחת הכנסה. משיב 3 מתנגד לבקשה. לטענתו, המערער חולש על נכסי נדל"ן בשווי מיליוני ₪ ואין מניעה שיקבל הלוואות על סמך רכוש זה.

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה. בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מחמת עוניו מחויב לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא פרע את החיוב בהוצאות בערכאה אחרת, כפי שלטענת המשיב 3 אירע במקרה דנן. המערער לא עמד בנטל זה. המערער לא פירט בבקשתו את נכסיו, לרבות נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים. הוא לא צירף אישור על קבלת גמלת הבטחת הכנסה, כנטען על ידו. בנוסף, ככל שעסקינן בערבון, הרי שמבקש הפטור נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. המערער לא הבהיר כלל האם הוא יכול להסתייע בקרוביו, ובילדיו הבגירים בפרט, בגיוס כספי הערבון. בהקשר זה חסרה הבקשה פירוט מלא של הנכסים וההכנסות של בני המשפחה ושל נכונותם לסייע למערער.

3.

סיכומי של דבר, הבקשה נדחית. נוכח היקף ההליך ואומדן ההוצאות הצפויות, יעמוד הערבון על סך של 25,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת. בתוך אותו מועד יגיש המערער הודעת ערעור מתוקנת, ובה "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור" (תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).