פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8266/15 - א'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
זבולון צופיוף
נ ג ד
המשיבים:
1. אסתר ינקוביץ
2. יצחק ליכטנשטיין
3. שרה רחל ליכטנשטיין ז"ל
4. ברוך ליכטנשטיין ז"ל
5. יחיאל ינקוביץ
6. שמואל גרוסמן
7. חיים דוד וייס
8. יוסף רייכמן
9. נאווה רייכמן
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' עובדיה) בה"פ 48779-11-12 מיום 26.11.2015
בשם המבקש:
עו"ד שמשון שחר
בשם המשיבים 1 ו-5:
עו"ד ערן פלס, עו"ד אבי
פליגלמן
החלטה
1.
המבקש הגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' עובדיה ) בה"פ 48779-11-12 מיום 20.10.2015, שבו נדחתה תביעתו נגד המשיבים. לצד הערעור הוגשה הבקשה שלפני, שכותרתה "בקשה לעיכוב ביצוע – ערעור על החלטה אחרת", שבה משיג המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.11.2015 . בהחלטה זו קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת המבקש למתן סעד זמני עד להכרעה ב ערעור שיוגש לבית משפט זה, אך התנה זאת בהפקדת עירבון בסך 30,000 ש"ח. המבקש יוצא נגד החלטה זו וטוען בבקשה דנן, בתמצית, כי לא היה מקום להתנות את "עיכוב הביצוע" (שהוא למעשה סעד זמני) בהפקדת עירבון, בוודאי לא בסכום שנקבע, וכי היה ראוי לעכב גם את תשלום ההוצאות שבו חויב בפסק הדין.
2.
הלכה היא כי "בנסיבות שבהן הגיש פלוני בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית וזו נדחתה, הדרך הנכונה בה עליו לנקוט בכדי להעלות השגות לעניין עיכוב הביצוע היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית. לעומת זאת, אין לפלוני זכות להגיש בקשת עיכוב ביצוע "מקורית" לערכאת הערעור, באופן אשר מתעלם הלכה למעשה מקיומה של החלטה שיפוטית תקפה באותו העניין" [ראו: עע"מ 5422/15 פלוני נ' רשות מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 2 (10.8.2015); ע"א 3576/15 דיין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פסקה 3 (3.8.2015); ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה , פסקאות 16-14 (17.6.2015)]. לפיכך, כפי שטענו המשיבים 1 ו-5 בתגובתם לבקשה, היה על המבקש להגיש את הבקשה דנן בנפרד כ בקשת רשות ערעור , ולא כבקשה למתן עיכוב ביצוע (בפועל, סעד זמני) לצד הערעור על פסק הדין.
3.
אשר על כן, דין הבקשה להימחק על הסף. המבקש יישא בהוצאות המשיבים 1 ו-5 בסך של 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ח בטבת התשע"ו (30.12.2015).
ש ו פ ט