ע"א 829/01 מלון זידאני נצרת בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' גילאור) אשר ניתן ביום 31.12.00, בו נקבע כי עו"ד גולדקורן, ב"כ המשיב, ימונה ככונס נכסים קבוע על כל רכושה ונכסיה של המבקשת, חברת מלון זידאני בע"מ, וכי ימומשו השעבודים הרשומים לטובת המשיב באגרת החוב ללא הגבלת סכום שעשתה לטובת המשיב. על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה וכן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. יש לציין כי עוד בטרם מתן פסק דינו של בית המשפט קמא הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיב בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א (נצ') 1245/00) שבו מתבררות לגופן טענותיה של המבקשת כלפי המשיב.

בשני סוגי טענות נימקה המבקשת את הבקשה לעיכוב ההליכים. האחד, בטענות לגוף ההחלטה של בית המשפט קמא: הטענה כי בית המשפט התעלם מטענות שהמבקשת העלתה כהגנה כנגד החוב, ובמיוחד מטענת קיזוז העומדת לה לטענתה. טענה מסוג אחר נוגעת להיותה של ההחלטה בלתי הפיכה נוכח העובדה שהמשיב מציע למכירה את המלון שהוא הנכס שעליו רובץ החוב.

זימנתי את הצדדים לדיון בפני במגמה להגיע להסדר מוסכם ביניהם. במהלך הדיון טען ב"כ המשיב כי כינוס הנכסים אינו נוגע למלון שכן המקרקעין שעליהם מצוי המלון אינם בבעלות החברה המבקשת, וביחס אליהם יש בידי המשיב משכנתא שבכוונתו לממש. לטענתו, כינוס הנכסים נועד רק כדי לאתר נכסים אחרים שבידי המבקשת מלבד המלון עצמו. ב"כ המבקשת טען כי המקרקעין הינם בבעלות החברה המבקשת וכי כונס הנכסים הזמני שמונה מכוח החלטת בית המשפט קמא כרת חוזה עם רוכש פוטנציאלי למכירת המלון. על כן, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יימכר המלון, ויגרם לה נזק בלתי הפיך.

מבלי להכריע ביחס לסיכויי הערעור, ותוך שאני נותנת את דעתי למחלוקת סביב שיעור החוב של המבקשת למשיב, ולאי ההפיכות של גיבוש השעבוד הצף ומכירת המלון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא, במובן זה שכונס הנכסים שמונה לנכסי המבקשת ימנע במסגרת הכינוס מלנקוט בצעדים למימוש הנכס שהוא המלון.