ע"א 8310/20 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ. יורשי המנוח עלי חסן דבאח ו

בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 42914-03-16) קיבל באופן חלקי את תביעתם של המשיבים לפיצויים בגין הפקעה, ופסק להם פיצוי בסך 473,440 ש"ח (בצירוף ריבית והצמדה), הוצאות משפט וכן שכר-טרחת עו"ד. המערערת (להלן: המדינה ) הגישה ערעור על פסק הדין והמשיבים אף הם הגישו ערעור מטעמם. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שהמדינה תעביר למשיבים סכום של 74,813 ש"ח בתוספת הוצאות ושכר-טרחה, ובסך הכל 95,000 ש"ח, ואילו יתרת הפיצוי תעוכב עד להכרעה בערעור.

המשיבים עותרים כי יינתן להם פטור מהפקדת ערובה בערעורם, על דרך של הודעת קיזוז מתוך הסכום שנפסק לטובתם ושביצועו לא עוכב, העולה על סכום הערובה. בבקשה נטען, כי נכון למועד הגשתה, טרם שילמה המדינה את הסכום שנפסק ולא עוכב.

המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הסכומים שנקבעו אינם חלוטים ומשכך אין מקום להפקדת הודעת קיזוז. עוד נטען, כי העיכוב בהעברת הסכום שלא עוכב נובע מכך שטרם נפתח חשבון נאמנות מתאים על ידי בא כוח המשיבים. עוד הוסיפה המדינה, כי לא תתנגד למתן ארכה קצרה להפקדת הערובה, על מנת לאפשר לבא-כוח המשיבים לפתוח חשבון נאמנות לצורך העברת התשלום החלקי, שממנו יוכלו להפקיד את סכום הערובה.

דין הבקשה לפטור מערובה להידחות. הכלל הוא שהאפשרות ליתן הודעת קיזוז חלף הפקדת ערובה שמורה לאותם מקרים שבהם קיים חוב ודאי וחלוט, או שאינו שנוי במחלוקת, של המשיב בהליך כלפי יוזמו. בענייננו, המדינה טוענת בערעורה כי יש לבטל כליל את פסק דינו של בית המשפט קמא והערעור אינו מופנה רק כנגד גובה הפיצוי שנפסק. על כן, לא ניתן לומר כי מדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת (ודאי שאינו חלוט) (השוו: רע"א 2973/11 עואודה נ' מדינת ישראל (14.4.2011); ע"א 2797/17 סאלח נ' רמ"י (1.5.2017); ע"א 6319/20 מדינת ישראל-רשות מקרקעי ישראל נ' אל גני (3.12.2020)). משכך, אין בידי להיעתר לבקשה.

נוכח הסכמתה של המדינה למתן ארכה להפקדת הערובה עד שייפתח חשבון נאמנות לתשלום הפיצוי שלא עוכב, אני מורה כי הערובה תופקד עד ליום 18.4.2021, אחרת עשוי ערעור המשיבים להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.