ע"א 8343/11 ג'אן בנימין נ. כונס הנכסים הרשמי

לאחר עיון בתיק ובטענות הצדדים, באתי למסקנות הבאות:

א.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.9.2011 היא "צו בפשיטת רגל" הנתון לערעור בזכות.

ב.

ההחלטה מיום 2.10.2011 היא "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות.

ג.

מבלי לקבוע מסמרות אם יש לראות בהחלטה מיום 13.9.2011 כהחלטה במעמד צד אחד במשמעות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סבורני כי בנסיבות העניין קמה תחולה לתקנה 398א לתקנות, בהתאם לגישה המקובלת בעניין זה בפסיקה (ראו בש"א 9371/10 עזבון סלאמה נ' משרד הביטחון (לא פורסם, 23.2.2011)).

ד.

לאור האמור בסעיפים א-ג לעיל נראה כי ההליך שבכותרת (ערעור בזכות) הוגש כדין ובמועד ככל שמדובר בהחלטה מיום 13.9.2011, אולם אין המערער רשאי להשיג בגדרי הליך זה גם על ההחלטה הנוספת מיום 2.10.2011 (שהערעור עליה, כאמור, טעון רשות). אשר על כן, יגיש המערער תוך 5 ימים הודעת ערעור מתוקנת, שתתייחס רק להחלטה מיום 13.9.2011.

ה.

תוך המועד האמור יהא המבקש רשאי להגיש גם הליך של בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 2.10.2011. אם יבחר המבקש לעשות כן, יציין בפתח ההליך את דבר קיומו של הליך הערעור בזכות (על ההחלטה מיום 13.9.2011), וכן יצרף עותק של החלטתי-זו.

ו.

לאחר הגשת הודעת הערעור המתוקנת (וכן בקשת רשות ערעור ככל שהמבקש יבחר לעשות כן), יובא התיק או התיקים לפניי לשם מתן החלטה בעניין האגרה והעירבון.