פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8354/21 -
י"א
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשים:
1. חנן שוקר
2. אביגיל שוקר
נ ג ד
המשיבים:
1. אפרים בן צבי
2. מיכל בן צבי
3. לואיז שוקרן (המנוח)
4. ישראל פנחסי
5. מרים פנחסי
6. יחזקאל פיזיק
7. סבינה - שרה פיזיק
8. יום טוב פינטו
9. יפה פינטו
10. אליהו בן דוד
11. חיים גוטליב
12. שרה גוטליב
13. חנן דוד
14. אופיר אשואל
15. קרן ליאת אשואל
16. הוד קלמוס
17. יניב בקשי
18. שושנה ביטון
19. צפורה שפיר
20. משה סויסה
21. רחל סויסא
22. דני דרך חיים כהן
23. מרים קשני
24. רות קליין
25. מאיר מוכתר
26. דוניז מוכתר
27. נתן הולנדר
28. ש מיכלסון בע"מ חברות
29. א.ש.ל.י. חברה לבניה בע"מ
חברות
30. לי-רון יזום והשקעות בבניה
בע"מ חברות
31. אלון אברהם
32. פרלינה קליין
33. חמדה אברם
34. ורד טובה אברהם
35. אסתר ישראל
36. אריה לאון אברם
37. אליהו וקיל
38. אלגרה וקיל
39. טליה דבורה בר אילן
40. אשר אלון
41. שמואל מנדל
42. שרה כהנים
בקשה שנייה לעיכוב
ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 11083-09-18 מיום
3.10.2021, שניתן על-ידי כב' השופטת י' רוטנברג
המבקשים:
בעצמם
בשם המשיבים:
עו"ד משה אביבי
החלטה
1.
בהחלטתי מיום 13.12.2021 דחיתי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. כזכור, במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת המשיבים נגד המבקשים, במובן זה שנקבע כי המבקשים הם דיירים סרבנים בפרויקט פינוי-בינוי ברעננה. בהתאם לכך, אישר בית המשפט המחוזי את העסקה לפינוי-בינוי במקרקעין הנדונים בין המבקשים לבין החברות הקבלניות (להלן: החברות ). בהחלטתי האמורה קבעתי כי המבקשים לא פירטו מהו הנזק שצפוי להיגרם להם אם לא יעוכב פסק הדין, ואף לא התייחסו לנזקים שצפויים להיגרם למשיבים כתוצאה מכך.
2.
במסגרת בקשתם הנוכחית שבים המבקשים, שאינם מיוצגים, ועותרים לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. זאת, כך לטענתם, שכן לאחרונה נמסר להם כי דירתם צפויה להיהרס עוד טרם בירורו של הערעור דנן, כך שההליך עשוי להפוך לתיאורטי.
המשיבים מתנגדים לבקשה בציינם כי "לכשתימסר החזקה בדירה החדשה לידי המערערים, ורק לאחר שתימסר לידיהם, יקבלו החברות את החזקה בדירה הקיימת ובכפוף לקבלת היתר בנייה הן תהיינה רשאיות להרוס את הבניין בו נמצאת דירת המערערים". עוד צוין, כי אם יעוכב ביצועו של פסק הדין, ייגרם לחברות נזק כלכלי כבד.
3.
דין הבקשה להידחות.
בקשת המבקשים היא, במהותה, בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 13.12.2021. ואולם, הבקשה אינה מבססת שינוי נסיבות שיש בו, בשלב זה, כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטתי האמורה (ראו למשל: ע"א 6240/15 לונטר נ' זנדר , פסקה 15 (15.5.2016)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.
4.
למעלה מן הצורך, אוסיף עוד כי אין חולק על כך שהחברות צפויות להעמיד למבקשים דירה חדשה באותו מתחם טרם הריסת הבניין שבו מצויה דירתם הישנה. למקרא הודעת הערעור עולה כי המחלוקת בין הצדדים ממוקדת, בעיקרו של דבר, בהיבט הכספי. המבקשים מלינים, בין היתר, על גודלה של דירתם החדשה ועל סירובן של החברות לשלם למבקש 1 דמי ייזום כפי שהתחייבו. כמו כן, המבקשים מדגישים כי "הם מעוניינים להצטרף לפרויקט" וכי "אין שום אפשרות או רצון לעצור את הפרויקט" (עמודים 6 ו-12 להודעת הערעור). בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי יגרם למבקשים נזק ממשי, שאינו בר-פיצוי, אם תידחה בקשתם, ככל שיזכו בערעור
(ראו למשל: ע"א 7392/21 חיאדרי נ' סמעאן , פסקה 12 (21.11.2021)).
לכך יש להוסיף את האמור בתשובת המשיבים, כי ההריסה המתוכננת אינה אמורה להתבצע באופן מידי, וכי
טרם ניתן לחברות היתר בניה שמכוחו ניתן יהיה לעשות כן.
5.
לנוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית , ללא צו להוצאות.
עם זאת, ככל שייקבע מועד קונקרטי לביצוע הריסת הבניין שבו מצויה דירת המבקשים טרם מתן הכרעה בערעור, הם יהיו רשאים להגיש בקשה נוספת לעיון מחדש בעניין עיכוב הביצוע, אשר תיבחן בהתאם לאמות המידה הרלוונטיות.
הערעור יקבע לדיון בהקדם, כפוף לאילוצי היומן .
ניתנה היום, כ"א
באדר א התשפ"ב (22.2.2022).
ש ו פ ט ת