ע"א 6240/15 אל רד אחזקות בע"מ נ. רו"ח זנדר פנחס ז"ל

לאחר עיון ושמיעת הצדדים סבורים אנו כי בעיקרו מוצדק פסק הדין קמא ועל כן איננו נעתרים לערעור על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, למעט בנקודה אחת כפי שיפורט להלן. ברי לנו, כי עיקר האחריות על שאירע מוטלת על המערערים, שחרף בדיקות שערכו כדי לבחון את כדאיות השקעתם בחברת מזרח זלי (1992) בע"מ (החברה) ושהדליקו נוריות אדומות, יצאו להרפתקה השקעתית – וסופם שנכוו קשות למרבה הצער.

עם זאת, סבורנו כי בנקודה אחת יש מקום להפחית במידה מסוימת מאחריות המערערים, והיא הבירור שערכו עם בנק הפועלים בראשית הדברים. על פני הדברים יכולים היו המערערים לפרש את מה ששמעו מעובד הבנק בינואר 2006, מועד ההשקעה, ובהמשך מה שנכתב במכתב הבנק מיום 30.4.06, כמצביע על מצב סולידי לכאורה של החברה. בנידון זה סבורנו, ובכך דעתנו שונה משל בית המשפט קמא, כי משידעו אנשי הבנק כי המערערים מתעניינים בחברה לשם השקעה בה, ומשהיו בעיות וחריגות מסוימות באשר לה, היה עליהם לנהוג יתר זהירות. אכן, לא על כך בלבד השתיתו המערערים את השקעתם, הרחק מזה, אך חובת הזהירות של בנקים שגם בית המשפט קמא נדרש אליה, מחייבת תשומת לב רבה יותר לצרכי הפונה. בנסיבות אלה, אנו רואים ליתן ביטוי לעמדתנו זו בהפחתת 20% מן החוב המלא לבנק הפועלים, נוכח הרשלנות החלקית האמורה.

נוסיף כי קיוינו להגיע להסדר מוסכם של תשלום, שיהא נמוך משמעותית גם מן החוב שיוותר בעקבות פסק דיננו זה, אך משהצהיר המערער כי אין בידו לתרום לכך דבר, התוצאה היא כפי שציינו מעלה. כאמור, לא ראינו להתערב ביתר חלקי פסק הדין. אין צו להוצאות.