פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 7345/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערער:
רוברט (בוב) רכניץ
נ ג ד
המשיבים:
1.
ITOR 116 SF LLC
2. בומל ג'רוזלם 1, אל. אל. סי
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשה למתן סעד זמני
בשם המערער:
עו"ד גל נפתלי-גצל
בשם המשיבה 1:
עו"ד רז מנגל
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) בפש"ר 27255-09-18 מיום 23.7.2019, במסגרתו נדחתה התנגדותו של המערער למתן התראת פשיטת רגל נגדו.
בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להמציא למערער, אזרח ותושב ארצות הברית, התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). זאת, לנוכח קיומו של פסק דין חלוט של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.4.2017 (ת"א 5086-01-17), אשר ניתן בהסכמת המערער, ובמסגרתו הורה בית המשפט על אכיפת פסק-חוץ שניתן כנגד המערער בקליפורניה ביום 30.12.15 בגדרו הוא חויב בסך של 9,448,419 ₪ לטובת משיבה 1, חברה זרה המאוגדת בדלוור בארצות הברית (להלן: המשיבה ). בהתירו את משלוח התראת פשיטת הרגל קבע בית המשפט קמא, בין היתר, כי ניתן לראות במערער כחייב לפי סעיף 2(א)(2) לפקודה, שכן בבעלותו דירה בירושלים שהוכח כי ייעודה מגורים ולא השקעה כנטען על ידו.
2.
על פסק דין זה הוגש ערעור, ולצדו הבקשה שלפניי. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור להתקבל טובים נוכח העובדה שבית המשפט קמא לא ערך דיון כדבעי בשאלת הפורום הנאות; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערער הן מכיוון שניהול הליכי פשיטת רגל נגדו בישראל כרוכים בטרחה גדולה עבורו, והן מכיוון שמתן צו לכינוס נכסיו יגרום לו ולצדדים שלישיים נזקים בלתי הפיכים, נוכח הלוואה שנטלה משיבה 2 לה הוא ערב לצורך בניית פרויקט מגורים שתעמוד לפירעון מידי.
המשיבה התנגדה בתגובתה לבקשה. לגישתה דין הבקשה להידחות בראש ובראשונה בשל השיהוי הכבד שנפל בהגשתה. כמו כן נטען כי סיכויי הערעור נמוכים בהתחשב בכך שהוא נסוב, רובו ככולו, על ממצאים עובדתיים מובהקים של בית המשפט קמא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם. כמו כן נטען שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערער, נוכח העובדה שענייננו בהליך גבייה של חוב המבוסס על פסק דין חלוט לאכיפת פסק-חוץ שניתן בבית משפט ישראלי בהסכמה ומכאן שאין לקבל את טענת אי הנוחות. לסיום נטען כי הטענה בדבר נזק לצדדים שלישיים היא בבחינת הרחבת חזית אסורה.
3.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
4.
הכלל הבסיסי, הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". אמות המידה להכרעה בבקשה לסעד זמני, שהיא החריג לכלל האמור, הן שתיים עיקריות: סיכויי הערעור להתקבל ומאזן הנוחות. אולם, לצד אמות מידה אלה מוסמך בית המשפט לשקול גם את השיהוי שנפל בהגשת הבקשה, אם אכן נפל כזה. שכן, לעיתים, בהגשת בקשה בשיהוי יש משום גילוי דעת של המבקש כי הסעד הזמני המבוקש איננו דחוף (ראו והשוו: רע"א 3058/15 Otkritie International Investment Management Ltd
נ' אברבוך , פסקה 10 וההפניות שם
(07.05.2015)).
כידוע, במסגרת מאזן הנוחות על המבקש להוכיח כי אם בסופו של יום יתקבל הערעור, ייתקל הוא בקשיים בהשבת המצב לקדמותו. כך באופן כללי במשפט האזרחי, לרבות דיני פשיטת רגל, וכך באופן ספציפי כשעסקינן בפסקי דין בהם נדחתה התנגדותו של חייב להתראת פשיטת רגל, כבמקרה דנן (ראו, מיני רבים: ע"א 1734/12 עו"ד פרנקל נ' עמנואל (12.3.2012); ע"א 8357/09 פרדו נ' עו"ד אינסל - מנהל מיוחד (7.1.2010); ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרשמי (8.11.2009); ע"א 4904/08 גדעון נ' בנק הפועלים בע"מ (9.12.2008)). כמו כן נקבע כי אין בהמצאת התראת פשיטת רגל כדי ליצור נזק בלתי הפיך, בהיותה צעד ראשון בלבד בדרך להכרזתו של החייב כפושט רגל, ולכן לא ניתן לומר כי יהיה קושי בהחזרת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור (ראו והשוו: ע"א 6240/15 לונטר נ' פנחס (15.5.2016)).
5.
במקרה דנן סבורני כי המערער לא הוכיח את קיומה של אף אחת משתי אמות המידה הנדרשות למתן סעד זמני עד להכרעה בערערו.
בכל הנוגע לסיכויי הערעור - מבלי לקבוע מסמרות, ניכר כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בשים לב לכך שמדובר בראש ובראשונה בערעור ה מופנה כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, ש כידוע בקביעות מסוג זה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 857 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) ; ע"א 1394/18 זרובבלי נ' עלומים , פסקה 8 (27.11.2018)).
בכל הנוגע למאזן הנוחות - כאמור, התראת פשיטת רגל הינה רק צעד ראשון בדרך להכרזתו של חייב כפושט רגל ולאחריה מתקיימים הליכי כינוס שונים, ניתן להגיע לפשרה או הסדר נושים, קיימת אפשרות למינוי נאמן ועוד. על כן קשה לטעון כי דחיית הבקשה תסב למערער נזק בלתי הפיך. על כך יש להוסיף כי במקרה דנן קשה להלום את השיהוי הכבד שנפל בהגשת הבקשה, שהוגשה 105 ימים לאחר מתן פסק הדין. נוכח שיהוי זה אני מתקשה לתת אמון בטענה בדבר הנזק שיגרם מפירעון ההלוואה לה המערער לכאורה ערב. כמו כן, שיהוי זה מציבנו היום במועד בו הליך פשיטת הרגל אותו מבוקש לעכב (פש"ר 75988-07-19) נמצא בשלב מתקדם, לאחר שכבר הוגשה התנגדות המערער לבקשת המשיבה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט רגל, והתבקשה עמדת הכונס הרשמי ביחס למינויו של ב"כ המשיבה כמנהל המיוחד לנכסי המערער.
6.
אשר על כן הבקשה נדחית. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪.
ניתנה היום, כ"ד
בטבת התש"ף (21.1.2020).
ש ו פ ט