ע"א 775/20סולומון מושאילוב נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

בפני בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 5.11.2019 (פש"ר 4940-01-19, השופט נ' ג'השאן ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בהליכי פשיטת רגל שבהם נקט המבקש ביום 2.1.2019 ובוטלו בסופו של דבר. בתמצית, ביום 7.2.2019 ניתן צו לכינוס נכסיו של המבקש שלפיו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 1,000 שקלים החל מיום 1.4.2019. ביום 4.3.2019 המבקש עתר להפחתת התשלום החודשי, בטענה שאין ביכולתו לעמוד בו לנוכח המצב הכלכלי של משפחתו, כמו גם מצבו הרפואי. ביום 6.6.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בציינו כי המבקש אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, ולו החלקי. לפנים משורת הדין, החיוב הופחת באופן זמני לסכום חודשי של 500 שקלים עד לחודש ספטמבר 2019. עוד נקבע כי על המבקש לשלם את חוב הפיגורים שלו בתוך 30 ימים.

3.

לאחר שהמבקש לא סילק את חוב הפיגורים, ביום 28.7.2019 הגישה המנהלת המיוחדת, היא המשיבה 2, בקשה לביטול הליכים. ביום 19.8.2019 המבקש, שבינתיים החליף ייצוג, הגיש תגובה לבקשה זו ובצדה בקשה לעיון חוזר בצו התשלומים שהושת עליו. המבקש טען, בין היתר, כי לא הוצגו נתונים רלוונטיים ביחס למצבו הכלכלי וכי חלה החמרה במצבו הרפואי, כך שיש להיעתר לבקשתו.

ביום 16.9.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בקבעו כי לא חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק עיון מחדש בחיוב שנקבע. כן נקבע, כי אם המבקש לא יציג אישור המעיד על הסרת מחדליו, יבוטל הליך פשיטת הרגל ללא צורך בהתראה נוספת. עם זאת, לפנים משורת הדין, ניתנה למבקש ארכה לסלק את חוב פיגוריו עד ליום 22.10.2019. בהמשך לכך, ביום 23.10.2019 ניתנה למבקש ארכה נוספת להסרת מחדליו עד ליום 3.11.2019.

4.

ביום 5.11.2019 בית המשפט המחוזי הורה על ביטולו של הליך פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש ויתר על ההליך בכך שלא הוכיח כי הסיר את מחדליו. בקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר בפסק הדין נדחתה ביום 16.12.2019, תוך שנקבע כי ניתנו למבקש הזדמנויות לסילוק מחדליו, אלא שהוא לא השכיל לנצלן.

5.

ביום 12.1.2020 המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו "בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך", שהתקבלה ביום 27.1.2020 (הרשמת ש' עבדיאן ). להשלמת התמונה יצוין כי המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שדחתה את בקשתו לעיון חוזר בפסק הדין, וזו נמחקה ביום 17.2.2020 בהתייחס לכך שהוגש בינתיים ערעור בזכות (רע"א 290/20, השופט נ' סולברג ).

6.

ביום 14.8.2020 המבקש הגיש את הבקשה דנן, שהוגדרה כבקשה "לעיכוב הליכים", אך במהותה היא בקשה למתן סעד זמני בערעור. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי מאחר שבוטל הליך פשיטת הרגל בעניינו, הוא "חשוף לשפעול הליכים מכל מין וסוג כנגדו על ידי נושיו". המבקש מוסיף כי טרם נקבע מועד לדיון בערעורו, וכי דחיית הבקשה תייתר את הדיון בערעור לגופו. בהודעה מיום 18.8.2020, שהוגשה בהתאם להחלטתי, הבהיר המבקש כי הוא מכוון לעיכובם של כל הליכי ההוצאה לפועל שלהם הוא חשוף בעקבות ביטולו של פסק הדין.

7.

לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כידוע, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להביא לעיכוב ביצועו של פסק דין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית המשפט לבחון את סיכויי הערעור ואת שיקולי מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 3978/15 אסולין נ' הכונס הרשמי , פסקה 4 (11.6.2015)). בענייננו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה, בשים לב לשיהוי הכבד שדבק בהגשתה, חודשים רבים לאחר שניתנה ההחלטה האחרונה בעניינו של המבקש בבית המשפט המחוזי (ראו והשוו: ע"א 7345/19 רכניץ

נ'

ITOR 116 SF LLC , פסקה 4 (21.1.2020)). לכך יש להוסיף, כי כבר נקבע לא אחת שבמקרה הרגיל, אין בנקיטתם של הליכי הוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך עד שיתברר הערעור מאחר שלמבקש עומדים סעדים במסגרת הליכים אלה (ראו למשל: ע"א 6972/13 סושינסקי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (11.11.2013); ע"א 6552/18 עוואלי נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (28.5.2019)). לא התרשמתי כי המקרה דנן מצדיק לחרוג מכלל זה.

8.

לכך יש להוסיף, בזהירות המתבקשת, כי בערעור ניצבת בפני המבקש משוכה גבוהה בהתחשב בהזדמנויות שניתנו לו להסיר את מחדליו, כמו גם בקביעות העובדתיות שעליהן התבססו החלטותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לקביעת סכום החיוב החודשי (ראו והשוו: ע"א 8316/14 עמר נ' אוגניץ , פסקה 9 (18.2.2015)). אין צריך לומר, כי המבקש רשאי לבקש כי יוענקו לו סעדים מתאימים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ואיני נוקטת עמדה בעניין זה.

9.

לצד זאת, בהתחשב במכלול הנסיבות אני מורה כי הערעור ייקבע לשמיעה לא יאוחר מסוף חודש ינואר 2021.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.