ע"א 8384/10 טהא טהא נ. ד"ר ורידמון דוד

בעקבות הדיון שנערך לפניי ביום 4.1.2011 הגישו הצדדים את התייחסותם לשתי השאלות המקדמיות שבמחלוקת: תיקון כתב הערעור, וסוגיית הפטור מעירבון. באה אפוא העת להכריע בשאלות אלה.

אשר לבקשה לתיקון הודעת הערעור – דין הבקשה להתקבל. המערערים הציגו את השגותיהם על החלטות הביניים של בית המשפט המחוזי במסגרת רע"א 4700/10, אולם כיוון שלאחר הגשת בקשת רשות הערעור ניתן פסק-דין סופי (אשר "בולע" את החלטות הביניים), נדחתה בקשת רשות הערעור תוך שצוין כי "המבקשים [רשאים היו] לכלול במסגרת ערעורם את מלוא השגותיהם על פסק דין זה, לרבות החלטות הביניים שניתנו. במידה שלא עשו המבקשים כן – פתוחה בפניהם הדרך לבקש לתקן את כתב ערעורם בהתאם" (החלטת כבוד המשנה לנשיאה מיום 8.12.2010). המערערים אכן ציינו במסגרת הערעור שבכותרת (שהוגש ביום 15.11.2010) כי משיגים הם גם על החלטת הביניים, ובפתח הודעת הערעור כתבו כי ככל שבית משפט זה לא יכריע בנפרד ברע"א 4700/10, מבוקש לאחד את הדיון בשני ההליכים "ולראות בנימוקי הבר"ע חלק מהודעת הערעור". ברי כי משנדחתה בקשת רשות הערעור (ביום 8.12.2010, כאמור), לא ניתן היה להורות על איחוד ההליכים או להסתמך על הנימוקים שנכללו בהליך שנדחה. כך הבהרתי למערערים בדיון שהתקיים, ולאור זאת באה הבקשה לתיקון הודעת הערעור. עם זאת, סבורני כי מדובר ביסודו של דבר בפגם טכני, שכן במהות לא היה ספק כי המערערים מבקשים להשיג על החלטות הביניים, וכאמור, הדבר נרשם במפורש גם בהודעת הערעור (תוך הפנייה לנימוקים שנכללו ברע"א 4700/10). משכך, ולאור השלב המוקדם שבו מצוי הליך זה, סבורני כי יש מקום להורות על תיקון הודעת הערעור, כמבוקש.

בד בבד יש בדעתי לחייב את המערערים בהוצאות בגין ההתדיינות בסוגיה זו, שניתן היה למנעה או לצמצמה אילו כללו מלכתחילה את השגותיהם על החלטות הביניים במסגרת הודעת הערעור, או לחלופין ביקשו לתקן את הודעת הערעור בסמוך לאחר מתן החלטתו של כבוד המשנה לנשיאה (או למצער בסמוך לאחר מתן החלטתי מיום 12.12.2010).

מכאן לבקשה לפטור מהפקדת עירבון. אין מקום להיעתר לבקשה זו במלואה. המערערים ביקשו לפטור אותם מהפקדת עירבון במסגרת רע"א 4700/10, ובהחלטתי מיום 25.8.2010 נעתרתי לבקשה באופן חלקי בלבד, בצייני:

ער אני לטענות המבקשים בדבר הקשיים שהם עומדים למולם בעיקר נוכח המצב הרפואי של בנותיהם. עם זאת, אין בידי לקבוע כי הבקשה שלפניי מניחה תשתית מלאה בדבר המצב הכלכלי של המבקשים, ודי שאציין כי לא פורטו נכסיהם של המבקשים ולא הוגש דף המתעד את התנועות בחשבון הבנק. עוד יש להביא בחשבון את העובדה שהמבקשים, אף לדבריהם, קיבלו עזרה מסביבתם הקרובה לרבות במימון ההליכים המשפטיים, ואין ביסוס מספק לטענה כי לא ניתן לקבל עזרה נוספת. גם טענת המשיבים כי המבקשים לא שילמו הוצאות שהוטלו עליהם בבית המשפט המחוזי היא נתון בעל-משקל בבחינת הבקשה שלפניי. למותר לציין כי אם יזכו המבקשים בהליך בבית משפט זה או שבית המשפט לא יטיל עליהם הוצאות, יושב לידם העירבון (בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה בדין).

לאור כלל הנסיבות ובשים לב למהות ההליך ולהיקפו, החלטתי להעמיד את העירבון ברע"א 4700/10 על סך של 4,000 ₪. העירבון הופקד . משנדחתה בקשת רשות הערעור כאמור לעיל, ללא צו להוצאות, יש בידי המערערים לקבל סכום זה, ולפי הרשום בתכנת ניהול תיקים העירבון אכן הוחזר.

עם זאת, אין ספק כי ההליך של ערעור בזכות מצריך התדיינות בהיקף גדול יותר, ולא די בנסיבות העניין בהפקדת הסכום של 4,000 ₪. בהקשר זה אני מוצא לנכון להוסיף על שנאמר במסגרת החלטתי ברע"א 4700/10, כי גם מן הבקשה העדכנית לא שוכנעתי כי אין באפשרותם של המערערים להיעזר בסביבתם הקרובה – שסייעה, לפי הנטען, בסכומים גדולים בעבר – ואדגיש כי בעניין זה לא הוגש תיעוד הולם (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). כאן המקום לציין כי בדפי החשבון שצורפו לבקשה מתועדות תנועות כספיות בהיקפים ניכרים, שאיני רואה מקום לפרטן, אך אציין כי מדובר בין היתר בהפקדות ובהעברות של סכומים לא מבוטלים, ובהוראות קבע לחסכון ולפיקדון. אפשרתי למערערים להסביר תנועות אלה. בתצהיר המשלים ניתנו הסברים מסוימים אך לא מדובר בהסברים מפורטים המציגים תמונה מלאה וברורה, ומכל מקום, לאחר עיון בדפי החשבון ובתצהיר, לא שוכנעתי כי אין בידי המערערים לגייס – ממקורותיהם או מקרוביהם – סכום מסוים נוסף לצורך הבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך הערעור. עוד יאמר כי המערערים לא פירטו די הצורך את היקף נכסיהם, ולא ציינו למשל אם ברשותם נכסים משמעותיים חוץ מבית המגורים (כגון כלי-רכב). המערערים שילמו את האגרה בגין הליך זה, והגם שאין בכך יש כדי לשלול את סמכות הרשם להפחית את גובה העירבון שקבעה המזכירה הראשית, יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי המערערים מסוגלים לגייס סכומי כסף לצורך ניהול ההליכים, כפי שעשו בעבר.

לאור האמור, בהתחשב במהות ההליך ובנסיבות האישיות הקשות, אך גם באינטרס הלגיטימי של המשיבים כי יימצא מקור זמין לתשלום הוצאות שייפסקו להם (אם ייפסקו), ובשים לב לסכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי ולמעמדם היחסי של הצדדים, החלטתי להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 10,000 ₪ (קרי: תוספת של 6,000 ₪ לעירבון שהופקד ברע"א 4700/10).

סוף דבר, אני מורה כדלקמן:

1.

הודעת הערעור המתוקנת מתקבלת. המזכירות תתייק את הודעת הערעור המתוקנת בתיקי השופטים.

2.

המערערים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורך-דין בסך של 1,000 ₪.

3.

המערערים יפקידו עירבון בסך של 10,000 ₪ תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.