רע"א 4700/10 פלוני נ. ד"ר ורדימון דוד

1.

זוהי בקשת רשות לערער על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד ): האחת – החלטה לפיה נקבע כי כתב התביעה המתוקן שהגישו המבקשים בעקבות חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט ימחק, והשנייה – החלטה לפיה נקבע כי חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם המשיבים 1 ו-2 תועבר לעיונה של המומחית מטעם בית המשפט.

הוחלט כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה; ואולם בטרם זו נתקבלה, נתן בית המשפט קמא את פסק דינו הסופי בתביעה. לאור האמור, נמנעו המבקשים מלהתייחס בתשובתם לטענות שהועלו בבקשת רשות הערעור, וציינו כי במצב שנוצר, דין כל טענותיהם של המבקשים להתברר במסגרת ערעור, אם יוגש כזה. מתברר כי המבקשים אמנם ערערו לבית משפט זה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

2.

אכן, בנסיבות שנוצרו – דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי שנדרש לה לגופה. "מקום שבעל דין מערער ברשות על החלטה שניתנה בהליך ביניים מסוים, ועד שבית משפט שלערעור מכריע בערעור נותן בית משפט קמא פסק דין סופי בהליך העיקרי, נעלם כמו מעצמו ערעור הביניים על החלטת הביניים; על בעל הדין הנפגע, אם יאבה, להגיש ערעור על פסק הדין הסופי, ואם ירצה יכלול בו אף ערעור על החלטת הביניים, שרואים אותה כנבלעת בפסק הדין הסופי" (ע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' אלביט מחשבים בע"מ , פ"ד מו (4) 411 (1992)). כאמור, הגישו המבקשים לבית משפט זה ערעור על פסק דינו הסופי של בית המשפט המחוזי. מאחר שהחלטות הביניים שניתנו בעניינם נבלעו בפסק הדין הסופי, רשאים היו המבקשים לכלול במסגרת ערעורם את מלוא השגותיהם על פסק דין זה, לרבות החלטות הביניים שניתנו. במידה שלא עשו המבקשים כן – פתוחה בפניהם הדרך לבקש לתקן את כתב ערעורם בהתאם.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.