ע"א 8417/09עיריית ירושלים נ. ששון לוי

1.

הערעור שבכותרת נסוב על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש, סגן נשיא) אשר קיבל באופן חלקי תביעה כספית של המערערת כנגד המשיב בגין חובות ארנונה. לפניי שתי בקשות: האחת, בקשה לפטור מעירבון בהליך שבכותרת, והשנייה בקשה לתיקון הודעת ערעור. המשיב מתנגד לשתי הבקשות.

2.

אשר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון – הנימוק היחידי שהעלתה המערערת בתמיכה לבקשתה הנ"ל היה כי מאחר ובית-המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את תביעתה כנגד המשיב ופסק כי על המשיב לשלם לה סכום של 1,713,873 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כדין, הרי מן הראוי לפטור אותה מהפקדת עירבון בגין ערעורה. טענה זו דינה להידחות. עצם העובדה כי בית-המשפט המחוזי פסק כי המשיב חב למערערת סכום כספי גבוה אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפטור את המערערת מהחובה הקבועה בסדרי הדין להפקיד עירבון לשם הבטחת הוצאותיו של המשיב במקרה של כשלון הערעור שבכותרת. אם וככל שבקשת המערערת היא לאפשר קיזוז של ס כום העירבון מהסכום שנפסק לטובתה בבית-המשפט המחוזי, הרי בקשה זו אף היא דינה להידחות. ככלל, ניתן להמיר ערבון בהודעת קיזוז רק מקום שהזכות של יוזם ההליך לקבלת כספים מהמשיב אינה שנויה במחלוקת, או שהיא נקבעה בפסק דין חלוט. בנסיבות העניין שלפניי, החוב אשר נפסק כנגד המשיב אינו חלוט אלא עומד לבחינה של בית משפט זה במסגרת ע"א 8189/09, אותו הגיש המשיב במקביל לערעור שבכותרת. אשר על כן, הבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדחית. בנסיבות העניין, יעמוד העירבון על סך של 25,000 ש"ח.

3.

אשר לבקשה לתיקון הודעת הערעור – הבקשה היא להוסיף כ- 25 סעיפים להודעת הערעור המקורית לשם השגה על קביעותיו של בית-המשפט המחוזי באחת הסוגיות הנדונות בפסק-דינו (חיוב רטרואקטיבי של המשיב בדמי ארנונה עקב רישומו כמחזיק הנכס בדיעבד). לטענת המערערת, הסעיפים האמורים נשמטו מהודעת הערעור המקורית עקב שגגה. בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה ציין בא-כוח המערערת כי ניסה להגיש הודעת ערעור מתוקנת עוד ביום 25.10.09, בתוך המועד החוקי להגשת ערעור, אך בקשתו לא קובלה לרישום במזכירות באין תגובה של הצד שכנגד. המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בניסיון לתיקון מהותי של הודעת הערעור שיוביל לסרבול הדיון ולהרחבת היריעה באופן שיגרום נזק למשיב, במובחן מתיקון טכני.

4.

הסמכות להתיר את תיקון כתב-הערעור " בכל עת שתיראה לבית המשפט " כאמור בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תכליתה לאפשר לערכאת הערעור לדון בשאלות השנויות במחלוקת, תוך מניעת סרבול של הדיון ופגיעה בצד שכנגד (ראו: ע"א 6091/06 הלון נ' בלייר (לא פורסם, 12.11.2006)). הסמכות מתפרשת חלה הן על תיקון נימוק קיים והן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, כל עוד אין המדובר בתוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו ונדונו בפני בית-המשפט קמא (ראו: ב"ש 63/86 ממן נ' קעטבי , פ"ד מ(1) 194 (1986)). ככלל, בשלב בו טרם הוגשו סיכומים בכתב וטרם התקיים דיון בערעור, ובאין פגיעה דיונית בבעל-הדין שכנגד, הגישה בכל הנוגע לתיקון הודעת ערעור היא ליברלית, על-מנת לאפשר למערער לפרוש את מלוא נימוקי הערעור שבפיו בפני בית המשפט הדן בערעור ועל-מנת שלא לפגוע מעבר לנדרש בזכות הטיעון במסגרת הערעור (ראו: ע"א 1147/00 תנובה נ' הוד אווז (לא פורסם, 1.4.2002)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר התיקון מתבקש עוד בטרם חלף המועד להגשת הערעור.

5.

בנסיבות העניין שלפניי, באתי למסקנה כי דין הבקשה לתיקון כתב הערעור להתקבל, אך תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב. הבקשה לתיקון הערעור הוגשה בשלב מקדמי מאד של הדיון בערעור, ובטרם הוצא בתיק צו לסיכומים בכתב. בנסיבות אלה, אין בהיעתרות לה כדי להביא לשיבוש כלשהוא במהלך ההתדיינות או להתארכותה. זאת ועוד; עיון בהודעת הערעור המקורית מלמד כי בסעיפים 14-27 להודעה הנ"ל כבר פורטו נימוקי השגתה של המערערת כנגד קביעותיו של בית-המשפט המחוזי באותה הסוגיה, וכי התיקון המבוקש כולל הבהרה והרחבה של הנימוקים המופיעים בהודעת הערעור המקורית. הנה כי כן, הבקשה לתיקון כתב הערעור נסובה על סוגיה שנדונה בפני בית-המשפט קמא ואשר המערערת התייחסה אליה במסגרת הודעת הערעור המקורית. מתן אפשרות למערערת להבהיר ולהרחיב את נימוקיה בנוגע לאותה הסוגיה, אין בה משום הרחבת היריעה או חריגה ממסגרת העניינים שנפרסה בפני בית - משפט קמא; אין בתיקון כדי להביא לפגיעה מהותית בזכויות הדיוניות של המשיב או באינטרס ממשי אחר שלו, ואף אין בו כדי להקנות יתרון בלתי הוגן למערערת שהרי למשיב שמורה הזכות להגיב להודעת הערעור המתוקנת במסגרת הסיכומים בכתב והשלמת הטיעון בעל-פה ככל שתידרש ( ראו: ע"א 7019/97 סופר נ' סופר , פ"ד נג(5) 187 (1999)). אף שמדובר בבקשה לתיקון כתב הערעור המקורי הכרוך בתוספת בהיקף לא קטן, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין בכך כדי להכביד או לסרבל את ניהול ההליך במידה המצדיקה את דחייה של הבקשה.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבתצהיר שצורף לבקשה לא הוסבר פשר השגגה בגינה נשמטו סעיפים לא מעטים מהודעת הערעור המקורית. למעשה, עניין השגגה כלל אינו מוזכר בתצהיר. התנהלות המערערת, שנותרה ללא הסבר, גרמה לטורח מיותר למשיב ולבית-המשפט. על המערערת לשאת, אפוא, בהוצאות המשיב בגין הליך זה.

6.

סיכומם של דברים; הבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדחית והבקשה לתיקון הודעת הערעור מתקבלת:

א.

המערערת תפקיד עירבון בסך של 25,000 ₪ תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.

ב.

המערערת רשאית להגיש הודעת ערעור מתוקנת בתוך 10 ימים מעת המצאה החלטה זו. הודעת הערעור המתוקנת תתויק בתיקי השופטים היושבים בדין. המערערת תשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בגין ההליך שלפניי בסך 2,000 ש"ח.

ג.

מאחר והערעור שבכותרת והערעור שבע"א 8189/09 נסובים על אותו פסק הדין, אני מורה כי הערעורים ישמעו באותו מועד לפני אותו הרכב.