ע"א 859/18 יוסף אלקודסי נ. מקורות חברת מים בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נ ' חת מקוב ), מיום 10.1.2018 בת"א 52276-11-13 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

המערער הגיש תביעה נגד המשיבה בגין נזקים שנגרמו לו – לטענתו – כתוצאה מביצוע עבודות של המשיבה סמוך לחלקות שבהן גידל ירקות. ביום 13.1.2016 מינה בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת נ' חת מקוב ) מומחה מטעמו לבדיקת הסוגיות שבמחלוקת (להלן: המומחה ). לאחר מינוי המומחה המערער הגיש

בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, שבה טען – בין היתר – כי יש להורות על פסילת המומחה משום, שלטענתו, יש לו קשרים עם המשיבה. ביום 19.6.2017 דחה המותב את הבקשה. נפסק כי לא עלה בידי המערער להצביע על חשש ממשי למשוא פנים מצד המומחה. עם זאת, ועל מנת שתנוח דעתו של המערער, פנה בית המשפט בבקשת הבהרה למומחה שיפרט אם יש לו קשרים עם המשיבה ואם היו כאלה בעבר. ביום 30.6.2017 – לאחר קבלת תשובת המומחה – דחה בית המשפט את בקשת המערער למתן פסק דין בהיעדר הגנה. תחילה, ציין בית המשפט כי מתשובת המומחה עולה כי לפני למעלה משני עשורים הוא שימש כשמאי מכריע חיצוני בהליך בין המשיבה ובין חקלאי פרטי. עוד ציין המומחה כי המשיבה אינה לקוחה שלו. על יסוד דברים אלה נקבע כי אין כל בסיס לבקשת המערער למתן פסק דין בהיעדר הגנה, וכי אין בסיס לפסול את חוות דעת המומחה בתיק. הוטעם כי אין במתן חוות דעת אחת "או אפילו שתיים", לפני למעלה מ-20 שנה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים דברים אלה נכונים בפרט, כך נקבע, שעה שהמערער הוא שהציע למנות את המומחה והמשיבה הסכימה להצעה זו. ביום 13.8.2017 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי ) בקשת רשות לערער שהגיש המערער על החלטה זו.

2.

על יסוד האמור הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, שנדחתה ביום 10.1.2018. נפסק כי השגות על החלטות דיוניות אינן מהוות עילה לפסילת המותב, וכי לא עלה בידי המערער להצביע בהקשר זה על חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט התייחס לטענתו הנמשכת של המערער בדבר קשרים פסולים, לכאורה, בין המומחה ובין המשיבה, וקבע כי בהחלטה מיום 14.11.2017 התיר למערער לזמן את המומחה לחקירה וכי במסגרת זו יוכל לברר את טענותיו. כמו כן נדחו טענות המערער שלפיהן בית המשפט מתייחס אליו באופן מפלה, פוגעני ומשפיל משלא נמצא להן "כל בסיס במציאות".

3 .

מכאן הערעור שלפניי, אשר בו שב המערער על טענותיו הנוגעות למינוי המומחה, ולקשרים – הנטענים על ידו – בין המומחה ובין המשיבה. כמו כן טוען המערער כי בהחלטות דיוניות שונות שהתקבלו במהלך ההליך התייחס אליו בית המשפט באופן מזלזל, פוגעני ומתנשא והדבר מעיד לגישתו כי דעתו של בית המשפט נעולה וכי "המשחק מכור". עוד מוסיף המערער כי אין לו אמון בבית המשפט שיכריע באופן צודק ונכון.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות, משום שאין בטענות שהעלה המערער כדי להקים חשש – ולו קל שבקלים – למשוא פנים מצד המותב. עיקר טענות המערער מופנות לתקיפת החלטות דיוניות שניתנו במסגרת ההליך, בפרט בכל הנוגע למינוי המומחה. החלטות אלה אינן מקימות עילה לפסילת המותב, וכבר נפסק כי ההשגות על החלטות מסוג זה מקומן בהליכי ערעור על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות ( ע"א 9854/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (16.1.2018); ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' אלאטעונה , פסקה 5 (6.4.2017)). כפי שפורט לעיל, המערער אכן מיצה את ההליך הערעורי בעניין זה ואין, איפוא, מקום לשוב ולהעלות את ההשגות לעניין מינוי המומחה, שנדחו, בהליך פסלות. כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת המערער בדבר יחס מבזה או משפיל מצד בית המשפט כלפיו, ואף לא בטענה הנוספת כאילו דעתו של המותב "נעולה".

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.