פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 8616/22
בבית המשפט העליון
ע"א 8616/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
הרצל חגיגי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יניב אינסל
2. כונס הנכסים הרשמי
3. שרה כהן
4. מרים כהן גבאי
5. דני חגיגי
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר
12901-03-16 מיום 6.10.2022
בשם המבקש:
בעצמו
בשם משיב 1:
בעצמו
בשם משיבים 5-3:
בעצמם
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר 12901-03-16 מיום 6.10.2022 בו נקבע כי הזכויות במקרקעין הרשומות על שם דודו של החייב הן בבעלות החייב ומוקנות למשיב 1 (להלן: הנאמן).
1.במסגרת הליכי פשיטת רגל שהתנהלו בעניינו של החייב (אשר נפטר במהלך ההליך), התגלעה מחלוקת בקשר לזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6361 חלקה 236 בפתח תקווה (להלן: המקרקעין), הרשומים על שם דודו של החייב, אביו של המבקש. הנאמן טען כי המקרקעין מצויים בבעלותו הבלעדית של החייב בעוד שרישומם על שם אבי המבקש הוא רישום פיקטיבי שבוצע משיקולי מס, ואילו החייב ומאוחר יותר המבקש, טענו כי הרישום משקף את מצב הזכויות האמיתי במקרקעין.
2.ביום 6.10.2022 הכריע בית המשפט כעמדת הנאמן וקבע כי החייב הוא בעל הזכויות במקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי המקרקעין מוקנים לנאמן וניתן לממש את השעבוד הרשום עליהם לטובת נושי החייב. קביעה זו הושתתה בין היתר על תצהירו של החייב (אשר ניתן בהליך אחר לפני פטירתו), עדותה של ביתו ועדותו של עד מרכזי נוסף, מהם עולה כי החייב היה בעל נכסים רבים ונהג לרשום את קרובי משפחתו כבעליהם משיקולי מס. ביחס למקרקעין מושא ההליך, בית המשפט המחוזי השתכנע כי הזכויות בהם נרשמו על שם אבי המבקש כנאמן עבור החייב בלבד, זאת בין היתר בהתחשב במסמכים שונים שאבי המערער חתם עליהם.
3.ביום 14.12.2022 הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה על פסק הדין האמור, ובו טען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי הזכויות במקרקעין שייכות לחייב. בין היתר טען המבקש כי קביעת בית המשפט המחוזי התבססה על עדויות שאינן מהימנות והיא סותרת את צוואת אביו. כמו כן נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משדחה בקשה שהגיש לזימון עדים וכי היה מקום לשתפו בהליך בשלב מוקדם יותר.
4.לאחר שהוגש הערעור, ביום 21.2.2023 הגיש הנאמן בקשה לבית המשפט המחוזי לאשר את הסכם מכר הזכויות במקרקעין לידי מי שהגיש את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישתם. ביום 28.2.2023 אושר המכר. באותו היום, ובחלוף למעלה מחודשיים מיום הגשת הערעור, הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טען כי יש לקבל את בקשתו נוכח הנטייה לעכב ביצוע של פסק דין שעניינו סילוק יד ממקרקעין, שכן אם יימכרו המקרקעין משמעות הדבר כי יגרם לו נזק בלתי הפיך. עוד נטען כי מדובר בהליך מורכב המערב הכרעות שונות בבתי המשפט השונים וכי הנאמן מצוי בניגוד עניינים שכן הוא עומד לקבל שכר טרחה עבור תרומתו למימוש המקרקעין. הנאמן מנגד טען כי יש לדחות את הבקשה מכיוון שכלל אין מדובר בפסק דין שעניינו בפינוי מקרקעין, נוכח העובדה שמדובר במגרש ריק אשר אין למבקש או למי מאחיו כל זיקה אליו. כמו כן נטען כי אין לקבל את הבקשה נוכח השיהוי הניכר בהגשתה, וסיכויי הערעור הקלושים. משיבים 5-3 הצטרפו מצדם לבקשה לעיכוב ביצוע.
5.דין הבקשה להידחות בכפוף לאמור להלן.
כלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו הוגש הערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 8997/22 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח ס.ע, פסקה 11 (9.2.2023)). סטייה מכלל זה תתאפשר רק כאשר הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לשיקולי מאזן הנוחות ניתן מעמד בכורה (ע"א 967/22 טיפול רפואי מידי (טר"מ) נ' עזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל, פסקה 12 (8.3.2022); ע"א 2114/22 ג'מל נ' עו"ד רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אריה לנדאו, פסקה 6 (4.5.2022)).
6.כאשר עניינו של פסק הדין במימוש מקרקעין, שאלת עיכוב ביצועו תלויה במהות המקרקעין ובזיקת בעלי הדין כלפיהם. בהקשר זה, יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורים לבין נכס מקרקעין המשמש לצרכים אחרים, אשר מימושו מגלם בתוכו נזק כספי בלבד הניתן לפיצוי (ע"א 5474/22 עיסא נ' עמית, פסקה 16 (22.9.2022); ע"א 2269/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (30.5.2021)). כאשר אין מדובר במקרקעין המשמשים למגורים, על מבקש עיכוב הביצוע להראות כי מדובר במקרקעין אשר לו זיקה אישית כלפיהם (ע"א 6419/22 לבייב נ' עו"ד ערן קאופמן, נאמן לנכסי שלום לבייב, פסקה 12 (1.12.2022); רע"א 61/23 פלוני נ' פלוני (2.1.2023)). בענייננו מלבד טענתו הכללית של המבקש כי מדובר ב"פינוי מקרקעין", הוא לא הניח תשתית כלשהי בדבר זיקה ייחודית שלו למקרקעין. אין חולק כי לא מדובר בדירת מגורים, אלא במגרש ריק. כמו כן, בהליך בבית המשפט המחוזי פירט המבקש ברחל בתך הקטנה את נסיבות רכישת המגרש לטענתו על ידי אביו, לצרכי השקעה ב"קרקע" (פסקה 37 לבקשה מטעם המבקש מיום 17.9.2020). החשש היחיד העומד על הפרק הוא לכל היותר כי לאחר מימוש הליך המכר, כספי התמורה יחולקו לנושים, באופן שבו לא יוכל המבקש לקבל את הכספים חזרה אם יתקבל הערעור. אלא שחשש זה אינו מצדיק היעתרות לבקשה באופן מלא (ראו למשל: ע"א 8200/20 עוז נ' עו"ד אביחי נ. ורדי, נאמן לנכסי יצחק יפה, פסקה 8 (21.12.2020); ע"א 2114/22 ג'מל נ' עו"ד רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אריה לנדאו, פסקה 8 (4.5.2022)) וניתן לאיינו על ידי כך שהכספים שיתקבלו מהמכירה יוותרו בידיו של הנאמן בנאמנות עד לאחר הכרעה בערעור.
7.אשר על כן, בכפוף לאמור בפסקה 6 לעיל הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות הנאמן בסך של 5,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ח' בניסן התשפ"ג (30.3.2023).
ש ו פ ט