ע"א 8675/21 נחום פרמינגר נ. אהרון ארנולד

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' כהן ) מיום 23.11.2021 שניתן בת"א 11795-08-21 (להלן: פסק הדין ) עד להכרעה בערעור על פסק הדין ולמתן סעדים זמניים שימנעו מהמשיבים 2-1 (להלן: הזוג אהרון או המשיבים ) ביצוע דיספוזיציות בדירה.

הרקע לבקשה

1.

המבקשת 3 היא חברה שהייתה בעלים של מגרש בחיפה. המבקש 1 הוא מנהל המבקשת 3 והמבקשת 2 היא בעלת מניות במבקשת 3. בשנת 1998, המשיבה 5 (להלן: החברה הקבלנית ) והמבקשת 3 התקשרו בהסכם קומבינציה לבניית דירות מגורים בשני מבנים. הבעלים של החברה הקבלנית (המשיבים 7-6, להלן: הזוג פלג או פלג ) רכשו את אחת הדירות בבניין (להלן: הדירה ) וצירפו אליה שטח נוסף המצוי באותה קומה (להלן:

השטח הנוסף ). בשנת 2004, מכר פלג את הדירה (כולל השטח הנוסף) לזוג אהרון, אשר מתגוררים בדירה מאז.

בין המבקשת 3 לחברה הקבלנית התנהל הליך בוררות שעסק, בין היתר, בשאלת פיצוי המבקשת 3 בגין שימוש שעשתה החברה הקבלנית באחוזי בנייה שלא בהתאם להסכם הקומבינציה (החברה הקבלנית בנתה וצירפה לדירה של פלג שבקומה התשיעית של הבניין הגבוה את השטח הנוסף). הבורר קיבל את תביעת המבקשת 3 וחייב את החברה הקבלנית לשלם למבקשת 3 פיצוי בגין השטח הנוסף (להלן: פסק הבורר ). ביום 7.6.2012, אושר פסק הבורר בבית המשפט המחוזי בחיפה (הפ"ב 28468-04-12).

בהמשך, הזוג אהרון ביקשו לרשום את הבעלות בדירה על שמם ופנו לשם כך למשיב 4, שהוא עורך דין המחזיק בייפוי כוח בלתי חוזר שניתן לו על ידי המבקשת 3. המבקשת 3 הורתה למשיב 4 להימנע משימוש בייפוי הכוח הבלתי חוזר, וזאת מאחר שלטענת המבקשת 3, הדירה שרכשו הזוג אהרון מפלג אינה זהה לדירה שהוקצתה לחברה הקבלנית לפי הסכם הקומבינציה, שכן נוצלו ונבנו בה תוספות בנייה. במכתב ששלח המשיב 4 לבא כוחם של הזוג אהרון ביולי 2021, נכתב כי כל עוד לא ישולמו מלוא הפיצויים הפסוקים מכוח פסק הבורר, שהם התמורה עבור זכויות המבקשת 3 בדירה – המבקשת 3 תימנע מהעברת הזכויות בדירת הזוג אהרון ובהתאמה הורתה למשיב 4 להימנע מהשימוש בייפוי הכוח הבלתי חוזר. לפיכך, הזוג אהרון הגישו את התביעה במסגרתה ניתן פסק הדין. בתביעה, בתמצית, התבקש בית המשפט להצהיר כי הזוג אהרון הם הבעלים של הדירה ולהורות למשיב 4 להשתמש בייפוי הכוח הבלתי חוזר שקיבל מהמבקשת 3 כדי לרשום את הזוג אהרון כבעלי הדירה.

ההליך בבית המשפט המחוזי

2.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.10.2021 הורתה כי מסירת כתב התביעה למבקשת 3 תיעשה באמצעות הנחת כתב התביעה בכתובת משרדה הרשום של החברה ובאמצעות מסירת העתק מכתב התביעה למבקשים 2-1. בהחלטה נכתב כי מאחר שהמבקשים 2-1 נתבעים גם באופן אישי, מסירת העתק מכתב התביעה לידיהם תיחשב כתחליף מסירה

למבקשת 3.

3.

בית המשפט המחוזי נעתר בפסק דינו לבקשת התובעים (הזוג אהרון) ליתן פסק דין בהיעדר הגנה . בפסק הדין, שניתן ביום 23.11.2021, צוין כי למעט המשיב 4, לא הוגשו כתבי הגנה, הגם שלכאורה ולפי אישורי המסירה, כתב התביעה נמסר לנתבעים כחוק. צוין כי המשיב 4 טען בכתב הגנתו כי הסכסוך הוא בין בני הזוג אהרון לבין המבקשת 3. לגופו של עניין, העיר בית המשפט המחוזי כי הסכסוך ה"אמיתי" הוא בין החברה הקבלנית (ופלג) לבין המבקשת 3, כאשר הזוג אהרון הם "בני ערובה" בסכסוך. זאת, מכיוון שהמבקשת 3, כנראה באמצעות המבקשים 2-1, מסרבת לאפשר את רישום הדירה שרכשו הזוג אהרון מפלג על שמם, מאחר שהחברה הקבלנית (ופלג) לא סילקו חוב כספי כלפיה לפי פסק הבוררות. לפיכך, בית המשפט הורה בפסק הדין, בין היתר, כדלקמן: יוצהר כי הזוג אהרון זכאים להירשם כבעלים של הדירה; על המשיב 4 לפעול כמיופה כוחה של המבקשת 3 לפי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן לו ולבצע את הפעולות שהוסמך לבצען, הדרושות לשם הרישום. כך, פסק הדין חייב את המבקשת 3 להעביר את זכויות הבעלות בדירה, תחילה לפלג ולאחר מכן לזוג אהרון.

4.

ביום 2.12.2021, הגישו המבקשים 2-1 בקשה להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה בשישים ימים. בבקשה נטען, בעיקר, כי למבקש 1 הומצא כתב התביעה ביום 3.10.2021, כך שבמועד מתן פסק הדין (ביום 23.11.2021) – למעשה טרם חלף המועד להגשת כתבי הגנה. ביום 5.12.2021, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בנימוק שניתן פסק דין וכי פסק הדין אינו מחייב את המבקשים לעשות מעשה ואינו מטיל עליהם חבות כספית.

טענות הצדדים

5.

לטענת המבקשים, פסק הדין (אשר ניתן בהיעדר הגנה) ניתן מבלי שנעשו המצאות כדין למבקשת 2 ולמבקשת 3 ובטרם הגיע המועד להגשת כתבי ההגנה. לפי אישורי המסירה, ההמצאה למבקש 1 נעשתה ב-3.10.2021. לפיכך, לטענתם, יש לבטל את פסק הדין.

6.

לטענת הזוג אהרון, מטרת הבקשה היא ללחוץ עליהם לשלם חוב כספי שחבה החברה הקבלנית למבקשת 3 מכוח פסק הבורר. תגובת הזוג אהרון כמעט שאינה מתייחסת לטענות שהועלו בבקשה לעניין השאלה האם פסק הדין ניתן לפני שחלף המועד להגשת כתבי ההגנה, אלא תגובתם מתמקדת במהות התביעה גופה. לעניין ההמצאה נטען כי למעט המשיב 4, ממילא יתר הנתבעים צורפו לתביעה "לידיעה" בלבד. לכן, גם אם ההמצאה הייתה לקויה, ממילא לא התבקשו סעדים נגד נתבעים אלו.

לגוף העניין, לטענתם, אין למבקשת 3 זכות לקבל סכומים נוספים מעבר למה שנפסק בפסק הבורר. נטען כי המבקשת 3 מתקשה לגבות מהחברה הקבלנית את החוב הפסוק, ולכן היא מנסה לגבות אותו כ"זכות קניינית" מהזוג אהרון, וכי סירוב המשיב 4 לרשום את הזוג אהרון כבעלים של הדירה נועד לאלץ אותם לשלם את החוב של החברה הקבלנית. עוד נטען כי פסק הבורר חייב את החברה הקבלנית לשלם את החוב הפסוק, ואין למבקשת 3 או למשיב 4 זכות לדרוש את גביית החוב מהזוג אהרון, שלא היו צד לבוררות ושאין להם קשר או יריבות מול המבקשת 3. המשיב 4 מסר בתגובה לבקשה כי אין לו עניין בתביעה ובתוצאותיה.

7.

מבין כלל הנתבעים בתביעה, הנתבעים 8-6 הגישו לבית משפט זה ערעור על פסק הדין ואת הבקשה שלפניי. ביום 19.12.2021, הוריתי על מתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד למתן החלטה אחרת.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המבקשים טוענים כי לא בוצעה המצאה כדין למבקשות 3-2 וכי אישור המסירה לגבי ההמצאה למבקש 1 הוא מיום 3.10.2021, כך שטרם חלפה תקופת שישים הימים ממועד זה ועד ליום 23.11.2021 – מועד מתן פסק הדין. יצוין כי גם לפי הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה שהגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי, אישור המסירה למבקש 1 הוא מיום 3.10.2021.

סעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), שכותרתו "פסק דין בהעדר הגנה", קובע כי "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד" (ההדגשה הוספה).

סעיף 9(ב) לתקנות קובע, בין היתר, כי "כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע...".

בית המשפט המחוזי התייחס לעניין זה בפסק דינו, כדלקמן: "הנתבעים, למעט הנתבע מס' 4, לא הגישו כתבי הגנה, הגם שלכאורה, ועל פי אישורי המסירה, שצורפו לבקשת התובעים ליתן פסק דין בהעדר הגנה, כתב התביעה נמסר להם כחוק " (ההדגשה הוספה).

לפי האישורים שצורפו, ההמצאה למבקש 1 נעשתה ביום 3.10.2021. מכך נובע כי לכאורה פסק הדין ניתן לפני שחלף המועד להגשת כתבי ההגנה מטעם הנתבעים. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי לכאורה הייתה מסירה כחוק, אך לא ציין את המועדים בהם נעשו המסירות לנתבעים, ובעיקר – לא בחן האם חלף המועד להגשת כתבי ההגנה. עם זאת, לפי התקנות, אין די בכך שבוצעה מסירה אלא נדרש גם שתחלוף תקופת שישים הימים כדי שיתאפשר ליתן פסק דין בהעדר הגנה. הנה כי כן, מבלי לקבוע מסמרות בדבר ומבלי להביע עמדה לעניין טענות ההגנה לגופן, לא היה מקום למתן פסק דין בהיעדר הגנה בטרם חלפה התקופה של 60 הימים ( השוו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (29.10.2000) (ביטול פסק דין מחובת הצדק במצבים בהם נפל בפסק הדין פגם דיוני היורד לשורשו של ההליך)).

9.

בנסיבות אלו, הבקשה מתקבלת. אני מורה כי ביצוע פסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעור וכי המשיבים 2-1 יימנעו מביצוע דיספוזיציות בדירה במהלך התקופה. בנסיבות העניין, המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות המבקשים בסך של 2,500 ש"ח.