ע"א 8694/06 אליהו ארוך נ. יצחקניא,גולדברג,קינר ושות' משרק עורכי דין

משהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם לעניין כספי העירבון, הגיעה שעת ההכרעה.

1.

בהליך שבכותרת הופקד בשעתו מטעם המערערים עירבון במזומן בסך 25,000 ₪. באותו שלב, יוצגו המערערים על-ידי עו"ד צברי. ביום 11.1.2009 התקבלה בקשה לחילופי ייצוג בתיק, וייצוג המערערים הועבר לידיה של עו"ד פנינת ינאי. בסופו של דבר, הסתיים ההליך שבכותרת בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין בבית-משפט זה ללא צו להוצאות, והמערערים ביקשו כי כספי העירבון יושבו לידיהם. בתגובה, ביקש עו"ד צברי את העברת כספי העירבון לידיו. טעם הדבר היה כי בין המערערים לבין עו"ד צברי נתגלעו מחלוקות בנוגע לשכר-טרחתו, ומחלוקות אלה נדונו בבוררות אשר הסתיימה בפסק-בוררות. בפסק-הבורר נכללה הוראה מפורשת לפיה "נרשמת הסכמת הצדדים, כי נוכח העובדה – שדומה שאינה שנויה במחלוקת – ולפיה עו"ד צברי הפקיד מאמצעיו את הפיקדון שנקבע במסגרת הליך הערעור [ההליך שבכותרת – ד.כ.ל], סכום הפיקדון יושב במלואו לעו"ד צברי . כזאת ייעשה ללא קשר לסכום שכר הטרחה ששולם לעו"ד צברי" (ההדגשה אינה במקור – ד.כ.ל).

לא אאריך דברים בנוגע להחלטות שונות שניתנו בהליך שבכותרת בעקבות בקשתו המקורית של עו"ד צברי להעברת כספי העירבון לידיו – בקשה שהמערערים התנגדו לה. אומר רק כי כספי העירבון נותרו בקופת גזברות בית-המשפט, לאחר שניתן לגביהם צו עיקול זמני לבקשת עו"ד צברי, וזאת במסגרת תביעה שהגיש עו"ד צברי לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ח' ברנר) לצורך אישור פסק-הבורר. ביום 23.12.2010 אושר פסק-הבורר וקיבל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט המחוזי. על רקע זה, הגיש עו"ד צברי ביום 2.3.2011 "בקשה להורות לגזברות לפעול בהתאם להוראות פסק דין חלוט" ולהעביר את מלוא כספי העירבון בהליך שבכותרת לידיו - היא הבקשה שלפניי.

2.

בתגובה להחלטותיי, הבהיר עו"ד צברי כי בקשתו להעברת כספי העירבון לידיו אינה באה מכוח צו העיקול הזמני שניתן בשעתו על כספי העירבון (שאז היה צורך בצו מתאים למימוש העיקול הזמני); כי אם מכוח ההוראה המפורשת הכלולה בפסק-הבורר לאחר שאוּשר וקיבל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט המחוזי.

המערערת 2 מתנגדת לבקשה. טענתה העיקרית של המערערת 2 היא כי להבדיל מהמערער 1, היא עצמה לא היתה צד פורמאלי להליך הבוררות שהתקיים עם עו"ד צברי; היא אינה צד פורמאלי לפסק-הבורר ולפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי שאישר אותו, ולפיכך היא אינה מחויבת בהם. לטענתה, העירבון בהליך שבכותרת הופקד מכספיה ולפיכך יש להשיב לידיה את מלוא סכום העירבון, או למצער את מחציתו.

3.

שקלתי את טענות המערערת 2 ובאתי למסקנה כי אין די בהן כדי להתגבר על הוראה מפורשת שקיבלה תוקף של פסק-דין, ולפיה על כספי העירבון בהליך שבכותרת להיות מועברים במלואם לידי עו"ד צברי. יש לזכור כי גזברות בית-המשפט הינה מחזיקת כספי העירבון, הא ותו לאו. כאשר מוצגת החלטה שיפוטית חלוטה המוֹרה להעביר את כספי העירבון במלואם לצד ג' (עו"ד צברי), על גזברות בית-המשפט לפעול בהתאם. ככל שהמערערת 2 מתנגדת להעברת הכספים לידי עו"ד צברי, עליה לנקוט בהליך מתאים כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי שאישר את פסק-הבורר, אם וככל שאמנם קיימת בידיה עילה שבדין לכך (ואינני מביעה כל עמדה בעניין זה). ההליך שלפניי אינו יכול לשמש את המערערת 2 על-מנת לתקוף הוראה מפורשת בפסק-בורר שקיבל תוקף של פסק-דין בנוגע להעברת מלוא כספי העירבון. יודגש כי בקביעה זו אין כדי להכריע דבר לעניין צדקת טענותיה של המערערת 2 בנוגע לכספים הנדונים או לעניין המחלוקות המהותיות בין המערערים לבין עו"ד צברי. כל אשר יש בהחלטתי הוא מתן הנחיה לגזברות בית-המשפט המחזיקה בכספי העירבון, לפעול בהתאם לפסק-דין חלוט המורה על העברת מלוא הכספים לידיו של עו"ד צברי.

4.

אשר על כן, בהתאם לאמור בפסק-הבורר שקיבל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט המחוזי, תעביר גזברות בית-המשפט את כספי העירבון בערעור שבכותרת במלואם לידי עו"ד צברי. יחד עם זאת, בנסיבות העניין אני רואה לעכב את ביצוע החלטתי עד יום 1.6.2011 על-מנת לאפשר למערערת 2, אם וככל שרצונה בכך, לנקוט בהליך מתאים. ככל שעד אותו מועד לא יוצג מטעם המערערת 2 צו של בית-משפט או רשות מוסמכת לעניין כספי העירבון, יועברו כספים אלה לידיו של עו"ד צברי במלואם.