ע"א 8700/13 מאיר אטדג'י נ. מדינת ישראל משרד התחבורה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון וכן בקשות חלופיות.

אפתח דווקא בבקשה החלופית להמיר את העירבון "בערובה טובה... לרבות התחייבות אישית של המבקשים לתשלום הוצאותיו של כל משיב...". לבקשה זו לא ניתן להיעתר, שכן "התחייבות עצמית" כלל אינה נחשבת חלופת עירבון (ראו בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה

(16.7.2009)), והמבקשים לא הציגו כל "ערובה טובה" אחרת. מעבר לכך, חזקה על בעל-דין המציע "התחייבות אישית" – כלומר מתחייב לשלם את ההוצאות אם תפסקנה לחובתו – שיש ברשותו גם מקורות להפקדת עירבון.

באשר לבקשת הפטור, כידוע ישנם שני תנאים מצטברים אשר בהתקיימם עשוי בית המשפט למחול על חובתו של בעל-דין המגיש ערעור להפקיד עירבון להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד. התנאי הראשון עניינו הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והתנאי השני עניינו סיכויי ההליך. בענייננו, המבקשים טוענים כי בשל מצבם הכלכלי אין באפשרותם להעמיד עירבון למעט בסכום סמלי. אולם, אין בידי לקבוע כי טענה זו הוכחה כדבעי. די שאציין כי המבקשים הם בעלי הכנסות, כי בבקשה לא פורטו נתונים רלוונטיים שונים (כגון מצב חשבון בנק, נכסים וכדומה), ובולט אף יותר – לבקשה לא צורפו מסמכים כלשהם בקשר למצב הכלכלי, זאת למרות פסיקה מוש רשת שעמדה על חובתו של בעל דין המבקש פטור מעירבון, להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית וראייתית מלאה. ראוי לציין כאן, כי המבקשים שילמו את מלוא האגרה בגין ההליך שבכותרת.

יודגש, כי לא נעלמו מעיני הטענות הנוגעות להיותם של המבקשים אנשים עם מוגבלות (חירשות). גם לא נעלמה מעיני מהותו של ההליך, והעובדה כי בית המשפט מחק את ההליך על-הסף (ללא חיוב בהוצאות). אולם, שיקולים אלה אינן מקנים פטור אוטומטי מהפקדת עירבון בהליך הערעור, ואין מקום להניח – עובדתית ומשפטית – כי אדם עם מוגבלות מסוימת הוא בהכרח חסר יכולת כלכלית. עם זאת, כמובן, זהות בעלי-הדין ומהות ההליך מהווים תמיד שיקול בקביעת שיעור העירבון – וכך גם במקרה שלפניי.

לאחר שקילת הנתונים הרלוונטיים בענייננו, מצאתי לנכון לחייב את המבקשים בהפקדת עירבון בסכום מתון יחסית של 15,000 ₪. נוכח הטענה בדבר פנייה לקרן למימון תובענות ייצוגיות, אני דוחה את המועד להפקדת העירבון עד ליום 20.2.2014. בהיעדר הפקדת עירבון – יירשם ההליך לדחייה.