ע"א 8704/10 אליהו לוי נ. אשר רונן

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או לחלופין להמרת העירבון בערובה אחרת (ערבות צד ג).

בעל דין המגיש בקשה מסוג זה, החושפת את בעל-הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות שייפסקו לו (אם ייפסקו), נדרש בראש ובראשונה להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית המבססת את טענתו כי אין באפשרותו להפקיד עירבון במזומן או בערבות בנקאית. בענייננו, לא עמד המערער בנטל זה. כך, למשל, המערער טוען כי הוא עובד במשרה חלקית בחברה שבניהול בנו (תמורת שכר של 2,000 ₪). אין בבקשה שלפניי משום ביסוס ראוי למסקנה כי אין באפשרותו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה, ובכלל זה בבנו, כדי לגייס את סכום העירבון (ראו בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). זאת ועוד, המערער לא פירט את הוצאותיו החודשיות, לא הגיש חשבונות שוטפים, לא ציין היכן הוא מתגורר ולא ביסס את הטענות בעניין חובותיו. מנגד, המשיב צירף לתגובתו, בין היתר, מסמך המלמד כי המערער הפקיד בשנת 2010 סכום של 50,000 ₪ במסגרת הליך בוררות (שבו המערער מיוצג על-ידי עורך-דין).

במצב דברים זה, ומשלא מצאתי כי סכום העירבון שנקבע חורג מן הסביר והמקובל בהליכים מסוג זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מעירבון או להמרתו בחלופה פחותת-ערך. אני מוצא לנכון לילך לקראת המערער במובן זה שהעירבון יופקד בשני תשלומים שווים: הראשון עד ליום 30.1.2011, והשני עד ליום 20.2.2011. בהיעדר הפקדה של כל אחד מהתשלומים במועדו, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.