ע"א 8776-23 ע"א 8776-23

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין משלים של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.10.2023 (השופטת ה' סילש) בה"פ 53099-12-15, ה"פ 68535-09-16, ה"פ 32979-02-16 וה"פ 24245-06-15, בגדרו נקבע כי דרך ההיפרדות בין הצדדים תתבצע באמצעות התמחרות ב"שיטת המעטפות".

הצדדים להליך

2."גבעות עולם חיפושי נפט - שותפות מוגבלת" (להלן: החברה או המשיבה 5 בהתאמה) הוקמה לצורך חיפוש נפט בישראל והפקתו, ופעילותה התמקדה בזמנים הרלוונטיים, בעיקר בשדה נפט המצוי באזור ראש העין. השותפות מורכבת משניים: "גבעות עולם נאמנויות (1993)" ו"גבעות עולם נפט", המנהלת את פעילות השותפות (להלן: השותפות או השותף הכללי, בהתאמה). בשותף הכללי מחזיקים שלושה בעלי מניות: "טי אויל וגז", שהחזיקה ב- 26.67% מההון המונפק (להלן: טי אויל), "נפט הר קדם", שהחזיקה ב- 0.02% מההון המונפק (להלן: הר קדם) ו"ראש העין חיפושי נפט", שהחזיקה ב- 73.33% מההון המונפק (להלן: ראש העין נפט).

בין הצדדים מערכת יחסים מורכבת הנמשכת קרוב ל-30 שנים, אשר ידעה עליות ומורדות עד לסכסוך ואי-אמון מתמשך החל משנת 2014. עיקר הסכסוך נסוב בין מספר דמויות מפתח. מצדו האחד של המתרס עומד המבקש 1, טוביה לוסקין (להלן: המבקש או לוסקין בהתאמה), גיאולוג וגיאו-פיזיקאי, ומצדו האחר נמצאים המשיבים, שמואל בקר ונגה בן דוד, בני משפחה (להלן: משפחת בן דוד), אנשי עסקים שהשקיעו חלק נכבד מההון הראשוני של החברה. לוסקין הוא בעל השליטה במשיבות 2 ו-3 (טי אויל והר קדם), ומשפחת בן דוד היא בעלת השליטה בראש העין נפט.

3.למען הנוחות לוסקין, טי אויל וגז ונפט הר קדם יכונו "קבוצת לוסקין" ו/או "המבקשים" בהתאמה, ומשפחת בן דוד וראש העין חיפושי נפט ייקראו "קבוצת בן דוד" (משיבים 4,3,2 בהתאמה). השותפות מושתתת על הסכמים שנחתמו בין צדדים שונים ובתקופות שונות.

עיקרי העובדות וההליכים הקודמים

4.במוקד המחלוקת בהליך העיקרי, כאמור, ארבע המרצות פתיחה שהוגשו בגין סכסוך ממושך בין בעלי מניות ונושאי משרה בחברה, ובכלל זה לנוכח השלכות הסכסוך על שותפות מוגבלת ציבורית שהחברה היא השותף הכללי בה – "גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)".

5.בתמצית יתואר, כי בית המשפט המחוזי סקר בפסק דינו את מערכת היחסים וההתקשרויות בין הצדדים וטענותיהם, ולבסוף קיבל באופן חלקי את טענותיהם של הצדדים השונים והורה, בין היתר, על דחיית המרצות הפתיחה אשר הוגשו על ידי קבוצת לוסקין (ה"פ 53099-12-15 ו-ה"פ 68353-09-16) וכן על דחיית המרצת הפתיחה אשר הוגשה על ידי קבוצת בן דוד (ה"פ 32979-02-16), ככל שעניינה מתן סעד של היפרדות כפויה בין הצדדים. כן נקבע כי הצורך במתן הסעדים שהתבקשו על ידי השותפות במסגרת ה"פ 24245-06-15 התייתר בחלקו הגדול, ונפסק כי על לוסקין להעביר לידי השותפות את העתקי מסמכי השותפות המצויים ברשותו בנוסף להשתת הוצאות על יחידי קבוצת לוסקין.

6.על פסק הדין ערערה קבוצת לוסקין לבית משפט זה (ע"א 94/20 טוביה לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ (18.8.2022)), כשחלקו הארי של הערעור נסוב על שני מוקדים עיקריים: קביעת בית המשפט המחוזי לפיה המערכת ההסכמית בוטלה מחמת הפרתה על ידי שני הצדדים, והתנגדות לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה המערכת ההסכמית אינה ישימה, בין השאר מפאת היותה בלתי חוקית (ראו סעיף 16 בפסק הדין של השופטת ד' ברק-ארז) .

נפסק, כי באופן עקרוני אין עילה להתערב רק בקביעות העובדתיות שנכללו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אלא בחלק מהמסקנות המשפטיות, באופן זה שהערעור יתקבל בחלקו והדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן הוראות אופרטיביות להיפרדות הצדדים; נקבע כי המערכת ההסכמית אינה מאפשרת עוד לחברה לתפקד עקב "מבוי סתום" מאחר שהצדדים לא מסוגלים לנהל ביניהם שיח (שם: סעיפים 86 ו-87 לפסק הדין).

בנוסף נקבע, כי מכלול השיקולים והנתונים מוביל למסקנה לפיה החברה התנהלה "כמעין שותפות", וכי במערך יחסי הצדדים ומשבר האמון הקשה בין בעלי הזכויות, יש להורות על היפרדותם וזאת בהתאם להוראות סעיף 191 לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), וכי האופן בו תבוצע אותה היפרדות יקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

7.בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בעקבות ההחלטה בערעור, התבקש כל אחד מהצדדים לטעון באשר לאופן בו יש, לשיטתו, לממש את אותו הליך היפרדות. לבסוף הוחלט, בהסתמך על פסיקת בית משפט זה, כי כאשר נבחן נתיב ההיפרדות הרלוונטי לצדדים בהליך המסוים, על בית המשפט ליתן דעתו למגוון שיקולים ונתונים, תוך ש"בבסיס או שורש" ההחלטה בדבר ההיפרדות ואופייה, טמונה שאלת קיפוחו של בעל מניות, היקפו והטעמים לו.

בית המשפט המחוזי, הורה אפוא על היפרדותם של הצדדים על דרך של התמחרות במעטפות; כנגד רכישות זכויות אחד הצדדים את משנהו, ישתפו הצדדים פעולה לצורך מימוש אותה העברת זכויות; כל אחד מהצדדים יהא רשאי לקבל מידע רלוונטי לצורך קבלת החלטתו באשר לשווי השותף הכללי; כמו כן אין מניעה כי במסגרת הליך ההתמחרות ישתתף לצד בעל הזכויות המקורי גם צד שלישי, ולוּ כגורם מממן ובתנאי שיחולו עליו ההחלטות במסגרת פסק הדין. כן נקבע מועד לדיון לצורך ביצוע הליך ההתמחרות עצמו.

8.מכאן הערעור לבית משפט זה והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים.

תמצית טענות הצדדים בבקשה

9.לטענת המבקשים, יש להורות על היפרדות הצדדים בדרך של רכישת מניותיהם בחברה על ידי המשיבים בהתאם להערכת שווי של מומחה, שימונה על ידי בית המשפט נכון למועד בו החל הסכסוך בין הצדדים, קרי סוף שנת 2013; לשיטתם, סעד זה יהיה היחיד שימנע מהמשיבים לרכוש את חלקם בשותף הכללי "בנזיד עדשים", כלשונם, מאחר שאין להם יכולת לבצע את התמחרות.

במישור סיכויי הערעור, המבקשים טוענים כי אלו "גבוהים מאוד", מאחר שפסק הדין המשלים של בית המשפט המחוזי "מנוגד בבירור" להלכה הפסוקה ונפלו בו לטענתם שגיאות "מהותיות". לשיטתם, שאלת אופן ההיפרדות בין הצדדים היא שאלה משפטית; לצורך ההכרעה בשאלת אופן ההיפרדות לא הוצגו ראיות חדשות בפני בית המשפט המחוזי, וכן לא ניתן משקל מספק לפערי הכוחות ה"עצומים" בין הצדדים, ובפרט לפערי ההחזקה במניות, שכן המבקשים מחזיקים נכון למועד מתן פסק הדין 16.8% מהמניות לעומת 78.4% מהמניות שמחזיקים המשיבים.

עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי כשייחס משקל יתר לפגמים שנפלו לשיטתו בהתנהלות המבקשים; כאשר מצא כי אין מקום לבצע הערכת שווי בנסיבות העניין על אף הסכמת הצדדים לכך; בדחייתו את טענות המבקשים ביחס למועד הראוי להערכת זכויות הצדדים וזאת למרות פסיקה מנוגדת של בית משפט זה.

במישור מאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי הוא נוטה לטובתם, מאחר שזה בפני עצמו מצדיק עיכוב ביצוע בהתאם לפסיקה, לפיה במקרה שבו מורה בית המשפט על ביצוע התמחרות, יש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור; בנוסף, אם לא יעוכב פסק הדין המשלים ותתבצע התמחרות בין הצדדים, אחד מהם צפוי לרכוש את החזקותיו של הצד האחר בחברה ויהיה בכך "מעשה עשוי", מה גם שעיכוב הביצוע לא צפוי לגרום נזק כלשהו למשיבים.

נוסף על כך, טוענים המבקשים, תוך שהם נסמכים על פסיקה, כי אם תבוצע התמחרות טרם הכרעה בערעור והערעור יתקבל, עלול להיווצר קושי רב בהחזרת המצב לקדמותו בנוסף להיבטים שונים כענייני מיסוי; כי עצם ביצוע הליך ההתמחרות יגרום לפגיעה משמעותית ובלתי-הפיכה במבקשים מאחר שיצריך השקעת משאבים "משמעותית מאוד" מצידם, מאחר שיידרש לפעולות רבות על מנת לגבש הצעה בהתמחרות.

כמו כן, לטענת המבקשים, יתקשו באופן ממשי להשיג מימון לצורך השתתפות בהתמחרות, מאחר שלנוכח ערעורם, צד שלישי יסרב ליטול על עצמו התחייבות במצב של אי-ודאות בשאלה אם המכירה, נשוא הליך ההתמחרות, תצא אל הפועל ומתי; מצב זה יפגע במערערים וימנע התמחרות שוויונית והוגנת שממילא אינה יכולה להתקיים, לשיטת המערערים, לנוכח פער הכוחות הכלכליים ופערי ההחזקה במניות בין הצדדים.

10.מנגד, לשיטת המשיבים 2, 3, 4 ו-5 יש לדחות את הבקשה.

לטענת קבוצת בן דוד סיכויי הערעור נמוכים וכל טענות המבקשים בעניין זה מגלות "חולשה רבה", ונסמכות בין היתר על קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי ושל בית משפט זה ולא על שאלות משפטיות; פסק הדין שקבע עקרונות יסוד על פיהם תבוצע ההיפרדות בין הצדדים הסתמך על פסיקת בית משפט זה לאחר שבחן לעומק את הטענות ודחה אותן לגופן, כך שנקודת המוצא לערעור עומדת בניגוד להכרעתו של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון; אין מדובר בשאלה משפטית בלבד לעניין אופן ההיפרדות שכן זה נגזר מקביעות עובדתיות חלוטות; במשך כל השנים מהמועד הקובע הנטען, החזיקו המבקשים בהחזקות בשותף הכללי לצד זכויות אחרות ולא טענו כי אין לראות בהם כבעלי מניות מאחר שפרץ סכסוך בין הצדדים ולכן חלה על המשיבים חובה לרכוש את החזקותיהם.

אשר למאזן הנוחות, טוענת קבוצת בן דוד כי הסוגיה שאליה יש להידרש בהקשר זה היא מה הנזק שייגרם למבקשים ככל שערעורם יתקבל ולא יינתן עיכוב ביצוע –ולשיטתה מדובר בנזק כספי בלבד; שעה שמצד אחד ניצב עתיד השותף הכללי ועתיד השותפות ומצד אחר טענות המבקשים שניתנות לפיצוי כספי, לטענת קבוצת בן דוד – מאזן הנוחות נוטה לטובתה באופן מוחלט; מאידך, מתן הצו עלול ברמת סבירות גבוהה להוביל לכך שהן השותפות והן השותף הכללי יעמדו בפני "שוקת שבורה" שכן הם נדרשים על בסיס שוטף להזרמות כספיות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח לצורך מימון הפעילות.

משיבה 5 הדגישה בתגובתה כי במישור מאזן הנוחות היא אינה צד להליך ההיפרדות בין בעלי המניות בשותף הכללי ואינה מביעה עמדה לגופן של טענות המשיבים בעניין אופי ההיפרדות. יחד עם זאת, לטענתה, יש חשיבות לסיום ההליך מוקדם ככל האפשר, שכן החברה מצויה בשלב "קריטי", זקוקה למימון מיידי להמשך פעילותה השוטפת ולגיוס כספים לצורך המשך פעולות האופרציה בחזקת הנפט שבבעלותה.

עוד טענה משיבה 5, כי הנזק שעשוי להיגרם לחברה כתוצאה מעיכוב ביצוע הליך ההיפרדות בין בעלי המניות בשותף הכללי הוא גבוה ומשמעותי, באופן שמטה באופן ברור את הכף ואת מאזן הנוחות לטובת דחיית הבקשה; להמשך ההליכים המשפטיים בין בעלי המניות ולעיכובם יש השפעה על ההחלטות שיקבלו השותפים הפוטנציאליים, כך שסיום הליך ההיפרדות בהקדם האפשרי יקל על גיוס כספים וצירוף שותפים פוטנציאליים.

11.המבקשים טענו במענה למשיבים כי טענות האחרונים מחזקות את המסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, מאחר שמשמעות דחיית הבקשה תהיה פגיעה בלתי הפיכה במבקשים, שכן אם יתבצע הליך ההתמחרות ערעורם על פסק הדין המשלים יהפוך לתיאורטי; המשיבים לא הציגו החלטה כלשהי, שבה נקבע כי אין לעכב ביצוע פסק דין המורה על התמחרות בין בעלי מניות; פסיקת בית משפט זה קובעת באופן ברור ועקבי כי יש לעכב את הביצוע נוכח אופיו הבלתי הפיך של פסק דין המורה על התמחרות; אין בסיס לטענה כי ייגרם נזק לשותפות כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים; עצם ביצוע הליך התמחרות בטרם הוכרע הערעור יהיה בעל השפעות קשות על המבקשים מבחינת משאבים ומימון; אין בסיס לטענות המשיבים ביחס לסיכויי הערעור והקיפוח הנטען, שכן הסוגיה העיקרית היא הפערים הכלכליים בין הצדדים שהופכים את הליך ההתמחרות ללא הוגן.

דיון והכרעה

12.תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים", כלומר לבעל דין עומדת הזכות ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניינו, ואין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק הדין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (ע"א 3388/22 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות מר אליאס אעבלין ע.ר, פסקה 4 (30.5.2022); ע"א 9034/23 טיפול רפואי מיידי (טר"ם) בע"מ נ' עזבון פלונית, פסקה 11 (8.1.2024), (להלן: עניין עזבון פלונית)).

13.על המבקש לחרוג מהכלל האמור, להוכיח את התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויים טובים לזכייתו בערעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שלוּ תדחה בקשתו – ייגרם לו נזק בלתי הפיך ולא תהיה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, וההיפך (ע"א 9263/20 אחים שרבט יוזמים ובונים (1989) בע"מ נ' א.מ. תורג'מן בע"מ (בפירוק), פסקה 7 (20.1.2021); ע"א 7015/21 מוסך האחים חוני בע"מ נ' עו"ד שי בר ניר, פסקה 16 (17.11.2021); עניין עזבון פלונית, פסקה 12)).

14.בין שני התנאים, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" ונקבע לא אחת, כי מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 967/22 טיפול רפואי מיידי (טר"מ) בע"מ נ' עזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל, פסקה 12 (8.3.2022); ע"א 1010/22 סמואל גרופ בע"מ נ' תדהר והשקעות נדל"ן בע"מ, פסקה 7 (24.2.2022), (להלן: עניין גרופ)).

15.בענייננו, בהינתן האמור ובפרט אופיו המורכב של הסכסוך הממושך שבין הצדדים, שנמשך במשך למעלה מעשור ומלווה ביחסי אי-אמון הדדיים והליכים משפטיים, אני סבור כי יש להכריע בבקשה בהתאם ל"מאזן הנוחות" ושיקול זה מצדיק לטעמי את קבלת הבקשה.

16.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי היה ולא יינתן צו עיכוב הביצוע המבוקש – יתקיים הליך היפרדות בין הצדדים, שמשמעותו בסופו של התהליך היא רכישת כל זכויות הצד שכנגד, ושחרור מלא ומוחלט מכל התחייבות ו/או ערבות של אותו צד כלפי החברה, או כלפי צד שלישי עבור החברה, בהתאם לסעיף 68.1 לפסק הדין המשלים.

הליך כאמור לעיל, יוביל לקושי של ממש להשיב את שנעשה, או במילים אחרות יעמיד את בית משפט זה בפני "מעשה עשוי" במועד הדיון בערעור.

המשמעויות של פעולת הליך ההתמחרות במקרה זה, אינן מוגבלות להעברת תשלום ובעלות במניות, העברת הזכויות עלולה להוביל לשורת התחייבויות ופעולות נלוות, שיהיה קשה, ואולי אף בלתי ניתן להשיבן לקדמותן.

לא השתכנעתי מדוע אל מול הקושי העלול להתעורר להשיב את הנעשה, הכרחי לקיים את הליך ההתמחרות בדחיפות עוד טרם ההכרעה בערעור (ראו עניין גרופ, פסקה 8).

17.כמו כן, לא נעלמה מעיניי הטענה כי בהתאם ל"דוח מיידי" מיום 30.11.2023, שעניינו התכנית השנתית לשנת 2024 לצורך מימון פעילות השותפות המתוכננת בשני שדות הקידוח, זו נדרשת להיקף השקעה של מיליוני דולרים. לטענת קבוצת בן דוד צו עיכוב לביצוע פסק הדין המשלים יעכב מציאת משקיענים חדשים וכן השקעה ממקורותיהם, כאשר קיימת אי-בהירות באשר לאופי הליכי ההיפרדות – אולם ממילא אי-בהירות זו תתמשך לפחות עד להכרעה בערעור ועד להכרעה מיהו בעל השליטה בשותף הכללי.

18.ענייננו במערכת יחסים אשר נמשכת קרוב ל-30 שנים, ידעה עליות ומורדות, ומשנת 2014, היינו למעלה מעשור, מאופיינת בחוסר אמון מהותי וריבוי הליכים משפטיים, וזאת במקביל לגיוס כספים לחברה והמשך תִפקודה, כך שאיני סבור שעיכוב הביצוע הוא שישנה את התוצאה באשר לגיוס כספים לשותפות הן מבעלי יחידות ההשתתפות והן מצדדים שלישיים.

19.משכך, מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור ולדרך הליך ההתמחרות הרצויה בין המבקשים למשיבים, הבקשה מתקבלת עד להכרעה בערעור.

בנסיבות העניין, לא ראיתי ליתן צו להוצאות.