ע"א 8826/10 איתן אבולעפיה נ. עו"ד אבי אברמבויץ - נאמן על נכסי המערער בפש

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט המחוזי

בתל אביב (פש"ר 1728/02 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך).

בית משפט המחוזי קיבל את בקשת הנאמן, במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגד המבקש והורה בפסק דינו על ביטול המשכנתאות שנרשמו לטובת צד ג' על נכסי המבקש. נקבע כי מדובר בעסקאות שבוצעו לשם מראית עין אשר כל מטרתם הייתה להבריח את נכסי החייב מפני נושיו. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין יחד עם הבקשה שבפניי.

לטענת המבקש טעה בית משפט המחוזי שקיים דיון בהעדרו ובניגוד לכללי הצדק הטבעי. לטענתו, הוא כלל לא ידע על ההליך, כי שהה באותה עת בחו"ל. עוד נטען כי הבנק התעלם מיכולת הפירעון של משיבה 4, היא גרושתו של המבקש.

המבקש שם את עיקר יהבו על פעילותה של משיבה 4 בחברה הרלוונטית. לטענתו היא זו אשר נטלה את ההלוואה בגינה נרשם השעבוד, התחייבה להחזירה בתנאים ולא עמדה בהתחייבויותיה. לטענתו טעה בית המשפט משהתעלם מטענותיו בעניין בקובעו כי המנהל המיוחד פועל לטובת כללי נושי החייב. כן נטען כי שגה בית משפט בכך שביטל את המשכנתאות וראה בעסקאות שביצע, עסקאות למראית עין.

מנגד טוען משיב 1 – הנאמן על נכסי המבקש, כי הבקשה נעדרת כל עילה משפטית ויסוד עובדתי. המבקש כלל לא התייחס לסיכוי הערעור בבקשתו. פסק דינו של בית משפט המחוזי מנומק ואין בו כל טעות המצדיקה להיעתר לבקשה זו. נטען כי לא היה צורך בהתייצבות המבקש הואיל והיה מיוצג, כך שזכויותיו הטבעיות לא קופחו. עוד נטען כי אין בסיס לטענת המבקש שננקטו נגדו הליכים מבלי שננקטו נגד הערבה השנייה, היא משיבה. 4. המשיב 1 מדגיש שננקטו הליכים אף נגד המשיבה 4 וסוכם שהיא תשלם לבנק 75,000 ₪ וכן תמציא מסמכים אשר יאפשרו לממש את הנכס ששועבד לטובת צד ג'. עוד נטען כי המבקש כלל לא ציין שמשיבה 4 לא הייתה צד להליך קמא – כאשר בקשתו לצרפה נדחתה. לטענת הנאמן פסק הדין אינו מאפשר למשיב 1 לרדת לנכסי המבקש, אלא רק מוחק את השעבודים שנרשמו באופן פיקטיבי על הנכסים. משכך ניתן יהיה להחזיר את המשכנתאות במידה והמבקש יזכה בערעור. בהקשר זה הודגש כי תצהירו של המבקש הינו כללי ונעדר התייחסות עובדתית לנזקים העלולים להיגרם למבקש. עוד נטען כי לא מדובר בדירת מגורים, אלא בנכס שאין למבקש כל רווח בגינו ולאחר מימושו קופת הנאמן תגדל. משיבה 4 הצטרפה לתגובת משיב 1 וביקשה למוחקה מההליך היות ולא הייתה צד להליך בבית משפט קמא.

2.

נימוקי הבקשה, כפי שהוגשו אינם משכנעים. המבקש העלה שלל טענות, אך לא הצביע על כל טעות משפטית בפסק דינו של בית משפט המחוזי. פסק הדין הינו מנומק ומפורט. קביעתו של בית המשפט המחוזי שבוצעו עסקאות למראית עין הינה קביעה עובדתית מבוססת. טענות המבקש בדבר פגיעה בכללי הצדק הטבעי, מאבדות מכוחן לנוכח היותו מיוצג בהליך קמא. בראייה זו סיכוי הערעור אינם נוטים לטובת המבקש. הסרת השעבודים, בפועל תאפשר להגדיל את נכסי החייב לטובת כלל הנושים, מבלי שהמבקש הצליח להצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו ממימוש פסק הדין.

אשר על כן הבקשה נדחית.