ע"א 8828/06 גני הקונגרס נכסים השקעות בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ(בפירוק)

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתתו או להמרתו בערובה אחרת. נוכח הנטען בתגובת המשיב 1 לבקשה, התעוררה אף שאלה בדבר הדרך הראויה להשיג על החלטת בית משפט קמא. אדון תחילה בשאלת סיווג ההליך.

1.

ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, הדן בפירוק המשיב 1, לדחות את בקשת המערערים לקבל היתר להגשת תובענה נזיקית כנגד המשיב 1 בגין נזקים נטענים שנגרמו להם עובר לקריסתו. כמו כן, נדחתה בקשתם החילופית ליתן להם ארכה להגשת תביעת חוב בגין נזקים אלה. לטענת המשיב 1, החלטת בית המשפט קמא הינה "החלטה אחרת" ולא פסק דין, שכן היא אינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים ולפיכך היה על המערערים להגיש בקשה למתן רשות לערער. לטענת המשיב 1, בית המשפט קמא רשאי, במסגרת ההליכים שלפניו, לדון בבקשה למתן ארכה להגשת תביעת חוב אם יהיו טעמים חדשים ומוצדקים לכך, כל עוד נמשכים הליכים שלפניו. לעומת זאת, לטענת המערערים, החלטת בית משפט קמא הינה "פסק דין" שכן היא סיימה את ההתדיינות בין הצדדים בשאלה האם יש להיעתר לבקשתם לאשר להם הגשת תובענה נגד הבנק. עוד נטען כי בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערים למתן ארכה להגשת תביעת חוב, ובנסיבות אלה לא ברורה טענת המשיב 1 לגבי הגשת בקשות נוספות למתן ארכה.

2.

להבדיל מדיני פשיטת הרגל, דיני הערעור בהליכי פירוק הולכים בתלם דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" ל"החלטה אחרת" (ראו: סעיף 291 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ , פ"ד מב(4), 393). הכלל הוא כי כאשר בית המשפט המחוזי סיים את מלאכתו בבקשה שהוגשה לו, הרי שההחלטה נחשבת, לעניין הערעור, כפסק דין, אף אם הליכי הפירוק נמשכים (שם). במקרה דנן, דחה בית משפט קמא את בקשת המערערים להגיש תביעת נזיקין כנגד המשיב 1, כך שבית המשפט סיים מלאכתו בעניין זה ומעורבותם של המערערים בהליך הפירוק תמה. במצב דברים זה, החלטת בית משפט קמא היא בגדר "פסק דין". נוכח מסקנתי זו, איני נדרשת לבחון מהי הדרך הראויה להשיג על החלטת בית המשפט בבקשה החילופית שהוגשה בפניו למתן ארכה להגשת הוכחת חוב (השווה לעניין פשיטת רגל: רע"א 8398/05 בנק הפועלים בע"מ נ' חיים כהן (לא פורסם)). זאת, שכן אם ניתן פסק דין בסוגיה אחת, הדבר מאפשר לבעל הדין לערער בזכות על כל הסוגיות העולות במסגרתו (ראו: ע"א 7400/00

יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א , פ"ד נז(6), 730). התוצאה היא, שההליך שבכותרת הוגש כערעור, כדין. אפנה אפוא לדון בבקשת המערערים לפטור מהפקדת ערבון.

3.

לטענת המערערים, עקב נזקים שנגרמו להם על ידי המשיב 1, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד ערבון. לפי הנטען, למערערות 1 ו-2 אין יכולת לגייס סכום כלשהו שכן אין להן כספים או נכסים ובהיותן חייבות סכומים של מיליוני שקלים למשיב 1. עוד נטען כי המערער 3, מנהלן ובעל השליטה במערערות 1 ו-2 הוכרז כחייב מוגבל באמצעים וכי בסמוך לאחר מכן נפתח לו תיק איחוד לכל חובותיו אשר במסגרתו הוא משלם, בסיוע הוריו, סך חודשי של 500 ₪. בקשה נטען כי בשל מצבם הכלכלי, אין בידי הוריו של המערער 3 לסייע לו בגיוס הממון הנדרש לצורך הפקדת סכום הערבון. עוד נטען כי כיום הכנסתו היחידה של המערער 3 היא ממשכורת בסך של 5,500 ₪, כאשר הוצאותיו השוטפות, וביניהן דמי שכירות בסך של 580$ לחודש ומזונות חלקיים בסך 925 ₪, אינן מותירות בידו כל סכום המאפשר לו להפקיד את סכום הערבון. כמו כן, בבקשה הובהר כי הוא עדיין חב לעורכי דינו שכר טרחה וזולת תשלומים מועטים הוא טרם פרע את חובו. המשיב 1 מתנגד לבקשה.

4.

מתגובת המשיב 1 עולה שאין אינו חולק על מצבם הכלכלי הנטען של המערערים, אולם בכך אין די על מנת להיעתר לבקשה, שכן תנאי מצטבר נוסף למתן פטור מהפקדת ערבון הינו כי סיכויי ההליך מצדיקים זאת. נוכח משך האיחור שחל בהגשת הבקשות לבית משפט קמא, אין בידי לקבוע, בשלב זה ולצורך ההליך שלפני, כי סיכויי ההליך טובים. יחד עם זאת, בשים לב למצבם הכלכלי הקשה של המערערים, אשר כאמור, אינו שנוי במחלוקת, לכך שבפסק דינו של בית משפט קמא לא חויבו המערערים בהוצאות וכן להיקפו הצר יחסית של ההליך וכן לטיבו, יועמד הערבון על סך של 3,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.