רע"א 8302/08 סאלח מריסאת נ. חסן מריסאת

1.

לבית המשפט המחוזי בחיפה נדונה שורה של הליכים משפטיים בין הצדדים בקשר להסכמים להעברת חלק ממקרקעין בין המבקש 1 לבין המשיב לשם הקמת תחנת דלק. ההליך הראשון שהוגש היה ה.פ.231/02 בו עתר המשיב לביטולם של ההסכמים. בהמשך הגיש המשיב הליך נוסף (ת.א. 1039/04) בו דרש מספר סעדים, ובין היתר פסק דין הצהרתי לפיו הוא זכאי למחצית הזכויות במבקשת 2 וסעד של מתן חשבונות של מבקשת 2. מבקש 1, מצידו, הגיש תביעה כספית נגד המשיב (ת.א. 314/05). בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על מינויו של רואה חשבון כבורר בין הצדדים להכריע בתביעה הכספית ביניהם. בהמשך לאותה החלטה נחתם בין המבקש 1 למשיב הסכם בוררות בו נקבע כי הם מעבירים לרואה החשבון את בירור התביעה הכספית ביניהם.

2.

לאחר שהבורר נתן את פסק הבורר הגיש המבקש 1 תביעה לביטול הפסק והמשיב, מנגד, עתר לאשר את הפסק. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק הבורר, בכפוף לתיקון הסכום הפסוק בקשר לחסרים במלאי, וקיבל את הבקשה לאישור פסק הבורר. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי על רקע פסק הבורר ניתן לסיים את כל ההליכים התלויים ועומדים בין הצדדים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל בחלקה את התביעה של המשיב (ת.א. 1039/04) והצהיר כי המשיב זכאי למחצית הזכויות במבקשת 2 ובכל עסק שהוקם על השטח שהיה בבעלותו. בנוסף, נפסק כי התביעה הכספית שהגיש מבקש 1 נגד המשיב (ת.א. 314/08) "נבלעת" בפסק הבורר ויש להורות על דחייתה. אשר לה.פ. 231/02, בשל העובדה כי בתיק מונה כונס נכסים לתחנת הדלק, התיק נקבע לקדם משפט כדי לבחון את האפשרות לסיים את ההתדיינות גם בתיק זה תוך הסדרת המשך פעולתו של כונס הנכסים.

3.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ההליכים שבכותרת. בבקשה לרשות ערעור מועלות טענות ערעוריות כנגד אישור פסק הבוררות ואילו בערעור מועלות טענות כנגד ההחלטה למנות כונס נכסים, כנגד ההצהרה בדבר הזכויות במבקשת 2 וכנגד דחיית התביעה הכספית. לאחר פתיחת שני ההליכים הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון ובקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים. במסגרת זו גם ביקשו המבקשים לקבוע סכום ערבון אחד מוקטן לתיק המאוחד ולהסתפק בערבות אישית של שניים מאחיו של המבקש 1, חלף הפקדת ערבון. נטען בבקשה כי המ דובר

למעשה באותם עניינים, בין אותם צדדים. בהחלטתי מיום 19.11.2008 התבקשו הצדדים להגיש עמדותיהם בשאלה כיצד יש להשיג על פסק הדין המחוזי – האם בדרך של ערעור בזכות או שמא בבקשה לרשות ערעור.

4.

עמדת המבקשים היא כי לו השגתם היחידה הייתה בעניין אישור פסק הבוררות, הייתה נדרשת רשות לערער. אך כאשר אישור פסק הבורר נעשה במסגרת פסק דין מקיף שכלל הכרעה בשלושה תיקים נוספים שנדונו במאוחד, ועל שאר העניינים, להוציא אישור פסק הבורר, יש ערעור בזכות, ניתן להגיש ערעור בזכות גם על אישור פסק הבורר. המבקשים מציינים כי הבקשה לרשות ערעור הוגשה למען הזהירות וכי יש לאחד את הדיון בשני התיקים בהיות שניהם ערעור על אותו פסק דין. המשיב, מצידו, הודיע כי הוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, תוך שהוא שומר לעצמו את מלוא הזכות להעלות את טענותיו כנגד הפרוצדורה שננקטה על ידי המבקשים לצורך ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

5.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי הדרך להשיג על כל חלקיו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי הינה הגשת ערעור בזכות. אמנם, לו ניתנה ההחלטה בדבר אישור פסק הבורר בנפרד מיתר ההכרעות בעניינם של הצדדים, הדרך להשיג עליה הייתה בקשת רשות ערעור, בהתאם לסעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. אולם ההחלטה לאשר את פסק הבורר שולבה בפסק דין שבו הוכרעו הליכים משפטיים נוספים שנדונו בין הצדדים. בנסיבות אלה, בהן שולבו ההכרעות בהליכים השונים בפסק דין אחד, קמה האפשרות להגיש ערעור בזכות על כל חלקי פסק הדין. "אין טעם בפירוקו של פסק דין לגורמיו. אם ניתן פסק דין בסוגיה אחת, הוא מאפשר לבעל הדין לערער בזכות על כל הסוגיות העולות בו. המבחן הטכני שהונהג, לעניין זה, לוכד את פסק הדין על כל ההכרעות הגלומות שבו" (דברי כב' הרשם ב' אוקון בע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות נ' ועד הנאמנים (לא פורסם,

7.1.2001).

6.

הלכה מוש רשת היא איפוא כי כאשר ההחלטה מכילה הן עניינים שהערעור עליהם הוא ברשות והן עניינים שהערעור עליהם הוא בזכות, רואים את כל ההחלטה כניתנת לערעור בזכות (ראו, למשל, ע"א 9279/05 גרנות ארגון שיתופי אזורי - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' קיבוץ החותרים (לא פורסם, 25.4.2006); ע"א 8828/06 גני הקונגרס נכסים השקעות בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 29.5.2007); ע"א 3054/06 פרויליך נ' ישינובסקי (לא פורסם, 11.12.2006). הגיונה של אותה הלכה טמון באי הרצון לפרק פסק דין למרכיביו השונים ולפצל את הדיון בסכסוך בין הליכים שונים. מכאן, שהשגה על אישור פסק הבורר אינה צריכה להיעשות בהליך נפרד, בדמות בקשת רשות ערעור, אלא במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין בכללותו. הדבר מגשים את התכלית בדבר ריכוז הדיון בכל הסוגיות בהליך אחד ועולה בקנה אחד עם טעמים שביעילות דיונית. אכן, קשה למצוא טעם טוב לפצל הליך ערעורי המתנהל באותו בית משפט, בין אותם צדדים ולגבי אותה פרשה, כך שחלקו ידון כערעור וחלקו כבקשה לרשות ערעור .

7.

המבקשים רשאים, אם כן, לכלול בערעורם גם טענות בעניין אישור פסק הבורר. הבקשה לרשות ערעור, שהוגשה למען הזהירות, דינה להימחק. בכך מתייתרת הבקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים ולקביעת ערבון מופחת עקב כך. מאחד שהודעת הערעור, במתכונתה הנוכחית, אינה כוללת את הטענות בעניין אישור פסק הבורר, אני מאפשרת למבקשים להגיש הודעת ערעור מתוקנת, אליה "יועתקו" הטענות שפורטו בסוגיה זו בבקשה לרשות ערעור. הודעת הערעור המתוקנת תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.

8.

מכאן לבקשה לפטור מהפקדת ערבון ולחלופין להמרתו בערבות צד ג' של אחיו של המבקש 1. לעניין זה טוענים המבקשים כי בעקבות מינוי כונס נכסים למבקשת 2 איבד מבקש 1 את מקור פרנסתו. בנוסף, הביא הדבר להעמדת הלוואות לפירעון מיידי ולדרישות מצד נושים לקבל את כספם. נטען כי מבקש

1 מתקיים בשנתיים האחרונות בעזרת הוריו ואחיו שגם הם, בהיותם מוש קעים במבקשת 3 בסכומים לא מבוטלים, נמצאים במצב כלכלי קשה. המשיב מתנגד לבקשה.

9.

על המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד הערבון וקיום סיכויים טובים להליך. הוא הדין לגבי מי שמבקש להסתפק בערובה אשר מבחינת בטיחותה, ודאותה וזמינותה אינה שוות ערך להפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית, כגון ערבות צד ג' או המחאת זכות. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המבקשים לא עמדו בדרישה זו. הבקשה חסרה פירוט של נכסיהם של המבקשים, לרבות נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים, כגון פיקדונות וחסכונות. לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבם הכלכלי, כגון דפי חשבון בנק וחשבונות שוטפים. לעניין זה לא ניתן להסתפק בתיעוד לגבי הליכי הוצאה לפועל. בנוסף, המבקשים לא הבהירו כיצד עולה בידיהם לממן את עלויות ייצוגם. לכאורה, עליהם לממן את הפקדת הערבון באופן בו ממומן ייצוג ם שלהם. לבסוף, הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע המבקשים אינם יכולים להסתייע ב"סביבתם הקרובה" – ובהוריו ואחיו של מערער 1 בפרט – לצורך גיוס כספי הערבון. בנסיבות העניין, לא ניתן להסתפק בטענה הלאקונית כי בהיות בני המשפחה מוש קעים במבקשת 3, גם מצבם הכלכלי קשה. היה על המבקשים לתמוך טענה זו בתצהירים של בני המשפחה ובתיעוד לגבי מצבם הכלכלי, ומשלא עשו כן אין בידי לקבוע כי הורם הנטל להוכיח כי לא ניתן לגייס את כספי הערבון מ"הסביבה הקרובה". במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מערבון או להמרתו בערבות צד ג', אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך.

10.

סיכומו של דבר, הבקשה לרשות ערעור (רע"א 8302/08) תימחק מן הרישום. בירור מלוא טענותיהם של המבקשים ייעשה במסגרת ע"א 8777/08. המבקשים יגישו הודעת ערעור מתוקנת, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, אליה "יועתקו" הטענות בעניין אישור פסק הבורר כפי שהועלו בבקשה לרשות ערעור. הערבון שנקבע במסגרת הערעור, בסך 25,000 ₪, יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה במועד יידחה הערעור ללא צורך במתן התראה נוספת. לבסוף, הבקשה לצירוף מסמכים בשלב הערעור, אותה הגישו המבקשים ביום 16.11.2008, תובא לפני ההרכב שידון בערעור גופו. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.