פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3914/17 - ד'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
איתן אבולפיה
נ ג ד
המשיבים:
1.
אלי קורן אבולפיה
2. רפאל רפי אבולפיה
3. רות אהרונוב אבולפיה
4. עו"ד אבי אברמוביץ'
5. הכונס הרשמי
עמדות הצדדים לעניין
סיווג ההליך; בקשה לפטור מאגרה ומעירבון; בקשות המערער מיום 15.5.2017 ומיום
15.6.2017; בקשת המשיבים 3-1 מיום 20.6.2017
החלטה
1.בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 14.5.2017, הגישו הצדדים את עמדותיהם בעניין אופן ההשגה הנכון על החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 3.4.2017, היא ההחלטה אותה תוקף המבקש (להלן: ההחלטה ). עיינתי בעמדות הצדדים ונותרתי בדעתי כי נתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה.
2.ההחלטה כוללת הכרעה במספר סוגיות שונות, ובהן הסוגיה של מתן הפטר למבקש (החייב). בעניין זה קבע בית המשפט כי יינתן למבקש הפטר מותנה. אין חולק כי על רכיב זה נתונה למבקש זכות ערעור, בהיותו "צו בפשיטת רגל" (סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. ראו, רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811 (1992); רע"א 2229/11 טלוי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.5.2011)); רע"א 3323/15
יוסף נ' עו"ד איתן שוורץ (10.9.2015); רע"א 4727/15 טבול נ' הכונס הרשמי (28.7.2015)). כפועל יוצא מכך, נתונה למבקש זכות ערעור על כל רכיבי ההחלטה וזאת אף אם הייתה נדרשת רשות ערעור אילו הרכיבים הנוספים היו עומדים בפני עצמם (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 8 והאסמכתאות הנזכרות שם (26.10.2011); רע " א 4790/15 דנינו נ' עו"ד
ערן אטלס מנהל מיוחד בכינוס נכסים (19.12.2015)).
3.המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) טוענים כי יש לפצל את ההשגה הערעורית על ההחלטה לשני הליכים שונים: ההשגה על רכיב ההפטר המותנה, אשר על פי הנטען אינו מעניינם של המשיבים, תידון במסגרת ערעור בזכות; ואילו ההשגה על הרכיב הדוחה את בקשתו החוזרת של המבקש "להכשיר" (ולמעשה, ליתן היתר לניהול) הליכים ערעוריים מסוימים הנוגעים למשיבים (להלן: הבקשה החוזרת ), תידון במסגרת בקשת רשות ערעור בהיותה, כשלעצמה, "החלטה אחרת". לשיטתם, הכלל הרגיל הנזכר לעיל, שלפיו די ברכיב אחד בהחלטה המהווה "פסק דין" על מנת להקנות זכות ערעור על יתר רכיבי ההחלטה, אינו חל במקרה דנן. כך, מן הטעם שמדובר בשני רכיבים מובחנים במסגרת הליך פשיטת הרגל, שאינם קשורים זה לזה ושכל אחד מהם מתייחס לבעלי דין שונים.
אין בידי לקבל את הטענה האמורה. עיון בהחלטה ובפרוטוקול הדיון מיום 3.4.2017 מעלה, כי בניגוד לעמדת המשיבים קיים קשר בין סוגית ההפטר לבין סוגית הבקשה החוזרת. זאת, שכן המבקש התנה את הסכמתו לתנאים שהוצעו למתן הפטר מותנה, בכך שפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה העומד במוקד ההליכים הערעוריים מושא הבקשה החוזרת - יבוטל (ראו פיסקה 22 להחלטה). ואכן, לא בכדי קיים בית המשפט של פשיטת רגל דיון מאוחד בסוגית ההפטר ובבקשה החוזרת, דיון שבו נטלו המשיבים חלק פעיל. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את טענת המשיבים לפיה מדובר בשני רכיבים בלתי קשורים המתייחסים לבעלי דין שונים, וברי כי יש תחולה לגישה המושרשת שלפיה "אין טעם בפירוקו של פסק הדין לגורמיו" ושדי ברכיב אחד המהווה "פסק דין" על מנת שניתן יהיה לערער בזכות גם על הרכיבים האחרים בהחלטה השיפוטית (ע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א (7.1.2001), ערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של הנשיא א' ברק מיום 15.8.2001 בבש"א 793/01. השוו גם, רע"א 8302/08 מריסאת נ' מריסאת (18.1.2009); עניין דנינו לעיל).
4.נוכח האמור לעיל, אני מורה כי סיווגו של הליך זה ישונה לערעור בזכות .
5.לא נעלמו מעיניי טענות המשיבים והנאמן לפיהן דין ההליך להידחות על הסף - לשיטת המשיבים, מחמת מעשה בית דין; ולשיטת הנאמן, מחמת היותו תיאורטי. ואולם המקום
להעלאתן של טענות אלה הו א בגדר הערעור גופו (ראו והשוו, ע "א 7927/14 קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' מדינת ישראל
(25.1.2016); ע"א 9033/16 מילר נ' גולדבלט-לוי , פיסקה 1 (16.4.2107)).
6.לעניין הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון: בבקשתו מיום 15.6.2017 הבהיר המבקש כי הוא מעוניין להגיש בקשת פטור "מתוקנת ומגובה במסמכים". אף שיש לתהות מדוע לא צורפו מלוא האסמכתאות הרלוונטיות לבקשת הפטור לכתחילה, לפנים משורת הדין ראיתי ליתן למבקש הזדמנות להגיש, עד ליום 5.7.2017, בקשת פטור מתוקנת ומלאה. בעקבות כך, וככל שברצונם להוסיף על התגובות שהגישו לבקשת הפטור המקורית, יהיו המשיבים כולם רשאים להשיב לבקשה המתוקנת עד ליום 19.7.2017. לאחר מכן יובא התיק לפניי לשם מתן החלטה.
7.המבקש ימציא למשיבים את מלוא כתבי בי הדין שהוגשו על ידו בהליך זה ללא דיחוי, ויקפיד לעשות כן גם בהמשך הדרך.
8.החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, ב' בתמוז התשע"ז (26.6.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם