ע"א 8834/08 אמנון יצחקי נ. טופ יעל פיתוח נדל''ן בע''מ

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 25,000 ש"ח.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שדן בתביעת המערער נגד המשיבים בעקבות התקשרות לשיפוץ בניין שהוכרז כמבנה לשימור. בפסק הדין חויבה משיבה 1 לשלם למערער סך של כ- 375,000 ₪ בגין עבודות אשר הושלמו על ידו בבניין. בבקשה לפניי טוען המערער כי הוא פועל לשם גביית החוב הפסוק מן המשיבה 1 באמצעות הליכי הוצאה לפועל, אך עד כה הדבר לא הניב תוצאות. המערער מוסיף כי מצבו הכספי בכי רע וספק אם יוכל לגייס את סכום הערבון הדרוש. הוא מבקש איפוא להורות על המרת הערבון בקיזוזו מחובה של המשיבה 1 בהוצאה לפועל או בכל סעד אחר שימצא לנכון. לחילופין מתבקשת דחייה של הפקדת הערבון עד שתפרע המשיבה 1 את חובה.

2.

המשיבות הודיעו על התנגדותן לבקשה. בתגובתן צוין כי פסק הדין אינו חלוט ובכוונתן להגיש ערעור שכנגד על מנת להביא לביטול החיובים הכספיים שהוטלו על משיבה 1. הן הוסיפו וציינו כי משיבה 2 לא חויבה בדבר כלפי המערער בפסק הדין ועל כן לא ניתן לקזז דבר ביחס אליה. המערער הודיע בתגובה כי מלבד הצהרה סתמית בדבר הכוונה להגיש ערעור שכנגד, לא עשו המשיבות דבר כדי להשיג על פסק הדין, כך שאין הן יכולות לטעון כי החוב על פיו עודו שנוי במחלוקת. לגבי הטענה כי בפסק הדין לא הוטל חיוב על משיבה 2, טוען המערער כי משיבה זו היא בבחינת משיבה פורמאלית בלבד, כפי שהיתה נתבעת פורמאלית בערכאה הדיונית.

3.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר לבקשה. ככלל, ניתן להסתפק בהודעת קיזוז חלף הפקדת ערבון רק מקום שהחוב אינו שנוי במחלוקת או שהוא נקבע בפסק דין חלוט. מטענות הצדדים ומעיון בחומר שבתיק עולה כי המשיבה 1 לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובכוונתה להגיש ערעור שכנגד, לאחר שיושלמו הליכי הפקדת הערבון בהליך שבכותרת. נמצא, כי החיוב על פי פסק הדין המחוזי טרם הפך חלוט ולא מן הנמנע כי הוא יעמוד במרכזם של ההליכים בבית משפט זה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי לפנינו חוב ודאי ובלתי שנוי במחלוקת ולא ניתן להיעתר לבקשת המערער להסתפק בהודעת קיזוז (ראו, רע"א 7571/01 זריפי נ' קסדטודיה דה טרה סנטה (לא פורסם, 12.12.2001); ע"א 4841/06 חודדה נ' פז גז 1993 בע"מ (לא פורסם, 3.8.2006)). יש להוסיף כי לגבי משיבה 2 כלל לא נטען לחוב פסוק כלפי המערער. מעיון בפסק הדין לא שוכנעתי כי משיבה 2 היא אך בגדר משיבה פורמאלית, אשר אינה צפויה ליטול חלק פעיל בערעור. לפיכך, זכאית גם משיבה 2 לכך שיובטחו הוצאותיה, ככל שייפסקו הוצאות לטובתה. לבסוף אציין כי אין בידי לפטור את המערער מהפקדת ערבון מחמת חוסר יכולת כלכלית, משלא הונחה תשתית עובדתית מינימאלית על יסודה ניתן לקבוע כי אין ביכולתו הכלכלית של המערער להפקיד את סכום הערבון.

הבקשה נדחית. המבקש יפקיד את סכום העירבון שנקבע תוך 21 יום מעת המצאת החלטתי זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. אין באמור כדי לשלול מן המערער, לאחר שיפקיד ערבון, את האפשרות לבקש את המרתו של הערבון בהודעת קיזוז, ככל שמשיבה 2 לא תגיש ערעור שכנגד עד חלוף המועד לעשות כן.