ע"א 8836/05 מיזם קורל השקעות וניהול בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.המערערת היא חברה פרטית אשר בבעלותה מרכז מסחרי ואשר עסקה בניהולו. עניינו של ההליך שבכותרת הוא ערעור על החלטת בית משפט קמא להיעתר לבקשת המשיב למנות למערערת כונס נכסים קבוע אשר תפקידו לאכוף אגרת חוב שנתנה להבטחת חובה של המערערת למשיב, ואשר במסגרתו שועבד נכס זה. לטענת המערערת, מצבה "בכי רע". אין לה כל נכסים מלבד הנכס אשר לפי החלטת בית משפט קמא, התמנה כונס נכסים לממשו ומשאביה הכספיים מדולדלים. המשיב טוען מצדו כי המערערת לא צירפה אסמכתאות אשר יאששו טענה זו. כמו כן טוען המשיב כי שלושה בעלי מניותיה העיקריים בחברה הם, למיטב ידיעתו, בעלי רכוש רב.

2.נוכח גובה החוב שחבה המערערת למשיב ומינוי כונס נכסים קבוע למימוש הנכס היחיד שבבעלותה, יש להניח כי אכן מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים. עם זאת, צודק המשיב בטענתו כי בבקשתה אין המערערת מפרטת האם בעלי מניותיה העיקריים יכולים לסייע לה לצורך הפקדת ערבון. כידוע, כשם שמוטל על בעל דין בשר ודם להראות כי עשה מאמצים לגייס כספים מסביבתו הקרובה לשם הפקדת ערבון, כך מוטל אף על חברה לבקש את סיועם של הקרובים לה לצורך כך. (ראו: בש"א 505/89, ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם); רע"א 371/05 מ. מזוז (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בתשובת המערערת לתגובת המשיב אשר נתנה, מבלי לקבל לכך רשות, נאמר לעניין זה כי בעקבות פעולותיו של המשיב נגרמו נזקים כבדים לצדדים קרובים למערערת, כמו גם לבעלי מניותיה. המערערת מפנה בעניין זה לנאמר בכתב התביעה אשר צורף לערעור. אכן, בכתב התביעה נטען כי למערערת ולבעלי מניותיה נגרם נזק רב עקב מעשיו ומחדליו הנטענים של המשיב. ברם לא מפורט במסגרתו דבר וחצי דבר המלמד על מצבם הכלכלי של בעלי מניותיה של המערערת ככול שהדבר רלבנטי לעניין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון. מכאן, שגם בשים לב לנאמר בכתב התביעה, המערערת אינה פורשת בבקשתה פרטים בדבר בעלי מניותיה עיקריים, מי הם, מהו מצבם הכלכלי, והאם בידם לסייע לה בהפקדת ערבון. כמו כן, לא מצורף לבקשה תיעוד העשוי לשפוך אור על כך. זאת ועוד, לא מובהר במסגרתה כיצד מממנת המערערת את ייצוגה המשפטי וכיצד שילמה את האגרה בהליך שבכותרת. לכך אוסיף, כי לטענת המשיב, המערערת טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לטובתו בערכאה קמה. המבקש פטור מערבון חייב לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בדבר מצבו הכלכלי ובדבר המאמצים שעשה לגיוס כספים מהקרובים לו, ונטל זה גובר כאשר הוא טרם פרע הוצאות אשר הוטלו על ידי ערכאות קודמות (בש"א 6273/95 רביבו נ' בנק הפועלים (לא פורסם); רע"א 7050/00 עו"ד קיסלר נ' המועצה המקומית אזור (לא פורסם)). בנסיבות אלה, לא הונחה בפני תשתית המצדיקה פטור מהפקדת ערבון.

3.בשולי הדברים אוסיף, כי טענת המערערת לפיה יש לפטור אותה מהפקדת ערבון ולו בשל טענתה כי מצבה הכלכלי נגרם עקב מעשיו ומחדליו של המשיב, אינה רלבנטית בהליך של ערעור. בערכאה דיונית, כאשר התובעת היא חברה (ולא אדם בשר ודם), אשר מצבה הכלכלי רעוע, ניתן לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אם יש סבירות להניח, על סמך הראיות שהוגשו, שלחברה לא תהיה אפשרות לשלם את הוצאותיו. בנסיבות כאלה, יפעל בית משפט את סמכותו ויבחן האם לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה למרות מצבה הכלכלי, וזאת בין היתר, על פי השיקול האם מצבה הכלכלי הרעוע נגרם עקב התנהגות הנתבע (רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מד(1) 647). אולם בבקשה לפטור מהפקדת ערבון בערכאת ערעור, נקודת המוצא שונה. זאת, שכן מצב כלכלי רעוע של מערער, בין אם מדובר בחברה או באדם בשר ודם, משמש אמת מידה עצמאית (במצטבר עם שאלת סיכויי ההליך) לפטור את המערער מהפקדת ערבון ולא כשיקול הפוך, לחייבו בהוצאות. לפיכך ההלכה שנקבע בעניין זה לגבי מתן פטור מערובה בנסיבות מסוימות לחברה תובעת בערכאה דיונית אינה רלבנטית לענייננו.

לסיכום די בהעדר תשתית עובדתית לטענת המערערת בדבר אי יכולתה לגייס את סכום הערבון כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. הבקשה נדחית. המערערת תפקיד ערבון בסכום של 25,000 ₪ תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו.