ע"א 8874/20 יצחק איגור מבלון נ. SBERBANK OF RUSSIA

1.

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שבמסגרתו ניתן צו לכינוס נכסי המערער, על יסוד חוות דעת לדין הזר (הרוסי) בעניין קיומו של חוב של המערער כלפי המשיב 1, העולה על סכום המינימום הנדרש. בבקשה שלפניי עותר המערער לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. יצוין, כי נגד המערער מתנהלים ברוסיה הליכי חדלות פירעון, ולפי הנטען, כל רכושו של המערער הועבר לבעל התפקיד שם.

2.

בבקשה נטען, כי למערער אין שום אפשרות מעשית לשלם כספים משלו וחל עליו איסור להוציא כל סכום כסף מרשותו ללא אישורו של בעל התפקיד הזר, אחרת יימצא מפר את הדין הרוסי. לפי הנטען, המערער חסר אמצעים, אין לו חשבונות בנק או נכסים בישראל והוא נתמך בידי משפחתו. עוד מדגיש המערער את חשיבותה של זכות הערעור, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהליך מורכב שהביא, לטענתו, לפגיעה אנושה בזכויותיו הבסיסיות, ואשר מעלה שאלות משפטיות שטרם נדונו בפסיקה.

3.

המשיב 1, הוא הבנק שביקש את צו הכינוס, טוען כי דין הבקשה להידחות, משהמערער לא הניח תשתית עובדתית כלשהי שתאפשר בחינה של מצבו הכלכלי, ובכלל זה לא פירט את נכסיו ואת נכסי בני משפחתו (שלדבריו תומכים בו כלכלית) או את מקור הכנסתו בששת החודשים האחרונים. עוד טוען המשיב 1, כי לאחר הגשת הבקשה, התקבלה עמדת בעל התפקיד הזר ולפיה אין מניעה כי המערער יישא בתשלומים שהטיל עליו בית משפט ישראלי כדין וכי הוא חולש אך ורק על נכסים של המערער שנמצאים ברוסיה. עוד טוען המשיב 1, כי סיכויי הערעור קלושים, שכן המערער חוזר וטוען טענות שכבר נדחו פעמיים על ידי בית משפט זה.

4.

המשיב 5, המנהל המיוחד, ציין כי צו הכינוס ניתן לפני כחודשיים בלבד וכי טרם מיצה את חקירותיו, ולכן אין בידיו מספיק מידע, בשלב זה, על מנת להביע עמדה באשר לבקשה והוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

5.

כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית, באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014); רע"א 5841/20 סימון נ' פרקליטות מחוז תל אביב (14.9.2020)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את העירבון באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. אשר לתנאי הראשון, שעניינו היעדר מסוגלות כלכלית, נדרשת הוכחה הכוללת תיעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות חודשיות, תלושי משכורת של המבקש ובן או בת זוגו ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם. כמו כן, גם אם קיימת "ראיה לכאורה" לאי מסוגלותו הכלכלית של מבקש הפטור, עדיין מוטל על מבקש הפטור נטל הוכחה עובדתי של בקשתו (בשג"ץ 4934/14 הנ"ל).

6.

במקרה דנן, לא עמד המערער בנטל המוטל עליו להוכיח היעדר יכולת כלכלית. גם אם אין למערער חשבון בנק ונכסים בישראל, כנטען, היה עליו לפרט מהם מקורות פרנסתו, לדווח על הוצאותיו, ולפרט את הכנסותיה ונכסיה של בת זוגו, אם ישנם. כמו כן, נעדרת הבקשה פירוט אודות הסיוע הנטען מבני המשפחה. לא למותר להוסיף, כי בשני ההליכים שציין המערער בבקשתו – הן בקשת רשות הערעור שהגיש (רע"א 8429/19) והן ערעור פסלות שהגיש (ע"א 6930/20) – לא ביקש המערער פטור ושילם בהם את האגרה במלואה וכן הפקיד עירבון.

7.

בהיעדר תשתית עובדתית כלשהי, כאמור, איני נעתרת לבקשה, וזאת מבלי להידרש לסיכויי הערעור. עם זאת, בשים לב למהותו של ההליך, העירבון יעמוד על סכום מתון של 5,000 ש"ח. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 9.2.2021, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין.