ע"א 7499/18seberbank of russia נ. יצחק מבלון

השופט י' עמית:

בקשה להחזר עירבון שהופקד במסגרת בקשה למתן סעד זמני בערעור.

1.

וזהו הרקע לבקשה בתמצית: המבקש, שהוא בנק הפועל ברוסיה (להלן: הבנק ), הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה למתן צו כינוס נגד המשיב 1 (להלן: המשיב ) בגין חובות בשיעור של למעלה מרבע מיליון דולר. זאת, לאחר שהמשיב הוכרז כפושט רגל ברוסיה וניתן נגדו צו כינוס. נטען כי המשיב עלה עם משפחתו לישראל במסגרת חוק השבות, התש"י-1950, בה הוא חי תחת זהות חדשה.

2.

במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, בית המשפט (כב' השופטת ע' וינברג-נטוביץ' ) נעתר לבקשת הבנק להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב. ואולם, בתום ההליך, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הבנק להוצאת צו כינוס נגד המשיב (פסק דין מיום 16.10.2018).

3.

הבנק הגיש ערעור לבית משפט זה (ע"א 7499/18 דנן) ולצדו בקשה לסעד זמני בדמות צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המשיב, וזאת עד להכרעה בערעור. בקשה זו נתקבלה בהחלטת השופטת ד' ברק-ארז , בכפוף להפקדת עירבון בסך 120,000 ₪

על ידי הבנק לצורך הבטחת נזקי המשיב (החלטה מיום 4.11.2018). בהמשך, ערעורו של הבנק התקבל באופן חלקי בפסק דיננו מיום 18.6.2019, שבו הורינו על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה את הבקשה למתן צו כינוס, ועל החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. באשר לצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא למשיב, הורינו על הותרתו בתוקף למשך 20 יום, תוך מתן הוראה לבית המשפט המחוזי להידרש מחדש לטענות הצדדים בנושא זה. העירבון שהפקיד הבנק נותר בקופת בית משפט זה.

4.

בית המשפט המחוזי הותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו עד להכרעה בבקשת הכינוס לגופה. בתום ההליך, בית המשפט קיבל את בקשת הבנק והוציא צו כינוס לנכסי המשיב, שבמסגרתו ניתן צו "עצמאי" לעיכוב יציאת המשיב מהארץ (צו כינוס מיום 5.11.2020). ערעור שהגיש המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי – נדחה (ע"א 8874/20 מיום 11.4.2022 (כב' השופטים ד' מינץ , ע' גרוסקופף , א' שטיין )).

5.

ביני לביני, ההליך בבית המשפט המחוזי המשיך להתנהל, תוך שנבחנה אפשרות שהבנק יממן חקירה פרטית לצורך איתור נכסים של המשיב. ביום 4.4.2022 (שבוע ימים לפני מתן פסק הדין בע"א 8874/20 הנ"ל) הורה בית משפט קמא למנהל המיוחד לבחון אם ניתן לעשות שימוש בכספי העירבון שהופקדו בבית משפט זה לצורך מימון החקירה.

ביום 14.4.2022 הודיע המנהל המיוחד כי נראה שאין מניעה לעשות שימוש בכספי העירבון, שכן הערעור בהליך דנן (שבמסגרתו הופקד העירבון) התקבל. המנהל המיוחד הציע שהבנק יגיש לבית משפט זה בקשה להחזר כספי העירבון; כי לאחר השבת הכספים לידי הבנק, הלה יודיע על כך למנהל המיוחד תוך פירוט זהות משרד החקירות; ולאחר קבלת הסכמת המנהל המיוחד, הבנק יגיש בקשה חסויה לאישור תחילת החקירה בצירוף טיוטת התקשרות מול משרד החקירות.

הצעת המנהל המיוחד התקבלה על ידי בית משפט קמא, ובהתאם לה הוגשה הבקשה שלפנינו להחזרת כספי העירבון לידי הבנק.

6.

המשיב מתנגד לבקשה. בין היתר, נטען כי כספי העירבון הופקדו לשם הבטחת נזקיו, וכי ההליך בעניינו נמשך מזה ארבע שנים. עוד מפנה המשיב מפנה לעמדתם של הבנק ושל המשיב 2 (להלן: הכנ"ר ) בבית משפט קמא: כך, הבנק טען כי בשל הסנקציות שהוטלו עליו בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אין באפשרותו לממן את החקירה שכן הוא אינו יכול להעביר כספים לגורמים מחוץ לרוסיה, וכי מדובר בקושי טכני וזמני. לעומת זאת, הכנ"ר סבר כי מדובר בקושי מהותי, כי אין מקום להותיר את ההליך על כנו ללא מימון, וכי לעמדתו דין ההליך להתבטל. עוד מעלה המשיב שורה של טענות נגד הבנק, וביניהן לחוסר תום לבו; להיותו חדל פירעון; לכך שהוא אינו רשאי להעביר כספים או לקבלם בישראל; לכך שלפי הנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון, יש חובה לעכב כל פעולה ומגע עם גוף המופיע ברשימת הסנקציות; לכך שהבנק הסתיר מבית המשפט את הכללתו ב"רשימה השחורה" של משרד האוצר האמריקני; וכי אין בידי באי כוחו ייפוי כוח עדכני.

7.

הכנ"ר מביע תמיכתו בבקשה להשבת העירבון לידי הבנק. לטענתו, עם מתן צו הכינוס פקע איסור היציאה של המשיב מישראל כסעד זמני, ומשכך הבנק זכאי לקבל לידיו בחזרה את העירבון. בנוסף, בדיעבד התברר כי הסעד הזמני היה נחוץ, שהרי טענותיו של המבקש התקבלו לבסוף וניתן צו כינוס, ואילו היה בית משפט קמא נותן צו כינוס מלכתחילה, יציאתו של המשיב מן הארץ היתה מעוכבת ממילא. עוד טוען הכנ"ר כי משעה שהמשיב נתון בהליך פשיטת רגל ונכסיו כפופים לצו הכינוס, הרי שגם אילו עומדת למשיב טענה כלפי הבנק ביחס לכספי העירבון, נקודת המוצא היא כי המנהל המיוחד רשאי לדרוש את הכספים, ובמקרה דנן המנהל המיוחד נתן הסכמתו להשבת העירבון לידי הבנק. בכל הנוגע לטענות בדבר הגבלות על רוסיה בשל המלחמה באוקראינה, הכנ"ר סבור כי אלו אינן רלוונטיות, וככל שידיעתו מגעת, לא ניתנו הוראות המגבילות גישתם של תאגידים ואזרחים רוסיים לערכאות בישראל. מכל מקום, אין בכך כדי לשלול את זכותו המהותית של המבקש להחזר כספי העירבון. לבסוף, הכנ"ר מבהיר כי אין בעמדתו זו משום חזרה מהעמדה שהביע בבית משפט קמא, ולפיה היה מקום לבטל את הליך פשיטת הרגל. אלא שאף אילו היה ההליך מבוטל, חלק מהנימוקים דלעיל שבגינם יש להשיב לידי הבנק את כספי העירבון היו עומדים בתוקפם, ומשכך סבור הכנ"ר כי דין הבקשה להתקבל.

8.

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

כפי שפורט לעיל, העירבון בסך 120,000 ₪ הופקד על ידי הבנק בהתאם להחלטת השופטת ברק-ארז במסגרת הכרעתה בבקשה למתן סעד זמני בערעור. על פי החלטתנו בפסק הדין בערעור, סעד זמני זה נותר בתוקפו בעת השבת הדיון לבית המשפט המחוזי, והוא עמד בתוקפו עד לפקיעתו עם מתן צו הכינוס על ידי בית המשפט המחוזי. או-אז בא תחתיו צו עיכוב יציאה מן הארץ "עצמאי" מכוח סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980.

משעה שפקע סעד זמני, ומשלא הוגשה בקשה לחילוט עירבון, זכאי מבקש הסעד הזמני לקבלו בחזרה לידיו בתוך 60 יום ממועד פקיעתו (תקנה 371(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על ההליך דנן (להלן: התקנות ); והשוו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 , שם נקבע פרק זמן של 90 יום (תקנה 101), וכן בוטלה ההבחנה בין "ערבות" ל"עירבון"). בנוסף, בהינתן שבקשתו של הבנק למתן צו כינוס נתקבלה בסופו של יום על ידי בית המשפט המחוזי, ומשעה שניתן במסגרת צו הכינוס צו עיכוב יציאה "עצמאי" נגד המבקש, הרי שאין לומר כי הבקשה לסעד זמני שהגיש המבקש "לא היתה סבירה בנסיבות העניין", כך שספק מה היתה תוחלתה של בקשה לחילוט העירבון אילו הוגשה (תקנה 371(א)). מכאן, שבקשתו של הבנק לקבל לידיו את כספי העירבון שהפקיד, בדין יסודה.

9.

עם זאת, במסגרת ההליך בבית משפט קמא, המבקש טען במפורש כי העירבון שהופקד בהליך דנן יוכל לשמש לתשלום הוצאות שתיפסקנה לטובת המשיב בתום ההליך בבית המשפט המחוזי (ככל שתיפסקנה). טענה זו נטענה במענה לטענת המשיב, במסגרת בקשתו לביטול ההליך בשל סנקציות שהוטלו על הנושים הזרים (תשובה מיום 20.3.2022). לנוכח האמור, יש להורות על הותרת חלק מסכום העירבון והעברתו לקופת בית המשפט המחוזי, כדי שיוכל לשמש להבטחת הוצאות המשיב במידה שאמנם תיפסקנה הוצאות לטובתו (ואיננו מביעים כל עמדה לעניין זה).

10.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה כדלקמן:

סך של 100,000 ₪ מתוך העירבון יוחזר לידי בא כוחו של המבקש, בכפוף לכל דין, ויופקד בחשבון נאמנות של בא כוח המבקש. זאת, כדי שסכום זה יוכל לשמש לצורך התקשרות עם משרד חקירות, לכשתתקבל הסכמת המנהל המיוחד ויינתן אישורו של בית משפט קמא, בהתאם להחלטתו מיום 14.4.2022.

יתרת העירבון בסך 20,000 ₪ (והריבית שנצברה) תועבר לקופת בית המשפט המחוזי, כדי שתשמש להבטחת הוצאות המשיב בהליך בבית משפט קמא, במידה שאמנם תיפסקנה הוצאות לטובתו.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.