ע"א 8886/16 אסתר רחל הולצמן נ. מרדכי פש

1.

לפניי בקשה מטעם המשיבים 3-1 (להלן: פש ) לסילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו. המערערים מתנגדים לבקשה.

2.

ביום 4.9.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה תובענה אותה הגישו פש כנגד המערערים וכנגד אחרים, ובין היתר הצהיר כי המשיבים 3-2 הם הבעלים של דירה מסוימת (להלן: פסק הדין ). ביום 17.11.2016 הגישו המערערים (להלן: הולצמן ו רוזנטל , בהתאמה) ערעור על פסק הדין, הוא הערעור דנן. ברישא של כתב הערעור ציינו המערערים כי פסק הדין "נתקבל ביום 30.9.2016".

3.

ביום 12.6.2017 הגישו פש בקשה לסילוקו של הערעור על הסף, וזאת בטענה שהוגש לאחר חלוף המועד הקבוע בדין. בהקשר זה התייחסו פש בנפרד למועדי ההמצאה של פסק הדין לכל אחד משני המערערים:

(א) אשר להולצמן (המערערת 1) - נטען כי פסק הדין הומצא למנהל המיוחד שמונה לנכסיה במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בעניינה, וזאת ביום 12.9.2016. עוד נטען, כי ביום 21.9.2016 הומצא פסק הדין לידיה במסירה אישית.

(ב) אשר לרוזנטל (המערער 2) - נטען כי פסק הדין הומצא לבא כוחו בבית המשפט המחוזי, עו"ד סוכצ'בסקי, ביום 11.9.2016 (למען שלמות התמונה אציין כי נטען שפסק הדין הומצא גם לבא כוח נוסף של רוזנטל ביום 12.9.2016, ואולם הדבר אינו מעלה או מוריד לענייננו). פש הוסיפו וציינו שפסק הדין הומצא לרוזנטל עצמו, במסירה אישית, ביום 25.9.2016.

4.

במסגרת התשובה (והתשובה המתוקנת) אותה הגישו המערערים לבקשת הסילוק טענו, בין היתר, כי המצאה למנהל המיוחד של הולצמן אינה נחשבת המצאה להולצמן עצמה. עוד נטען, כי פסק הדין לא הומצא להולצמן ככזה, אלא אך כנספח לבקשה אשר הוגשה במסגרת הליך אחר המתנהל בין הצדדים. משכך, הולצמן לא שמה לב לפסק הדין, ונודע לה על אודותיו רק כאשר רוזנטל יידע אותה בעניין. באשר לרוזנטל נטען כי עו"ד סוכצ'בסקי הוא חבר אשר ייצג את רוזנטל ללא תמורה בהליך בבית המשפט המחוזי, אך זאת בדיונים בלבד (להבדיל מהגשת כתבי בי דין). משכך, לשיטת המערערים אין מדובר בהמצאה כדין וממילא יש לקבוע כי מניין הימים להגשת הערעור נספר החל מיום 25.9.2016, מועד המצאתו של פסק הדין לידי רוזנטל עצמו (ובמקרה כזה המסקנה תהא שהערעור הוגש במועד).

בתגובה לתשובה אותה הגישו פש ביום 30.10.2017 התייחסו הם לסוגית המצאתו של פסק הדין לידי הולצמן. לשיטתם, הטענה לפיה הולצמן לא שמה לב לפסק הדין מוקשית, וזאת מן הטעם שפסק הדין צורף כנספח בודד לבקשה מסוימת שהומצאה לה, וכי דבר מתן פסק הדין עולה בבירור גם מתוכן הבקשה עצמה. עוד ציינו, כי בניגוד לטענתו של רוזנטל עו"ד סוכצ'בסקי שימש כבא כוחו לכל דבר ועניין ואף הגיש בשמו כתבי בי דין שונים.

5.

ביום 31.10.2017 קבעתי כי נוכח העובדה שהולצמן מצויה בהליכי פשיטת רגל, עליה לקבל היתר מטעם בית המשפט של פשיטת רגל לשם המשך ניהולו של הערעור. משכך, אפשרתי לה לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה מתאימה וקבעתי כי בקשת הסילוק תידון לאחר מתן החלטה סופית בסוגית ההיתר. בסופו של עניין ולאחר עיכוב בלתי מבוטל, הגישה הולצמן בקשה כאמור לבית המשפט של פשיטת רגל. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי הבקשה הוגשה ביום 27.2.2018, וכי ביום 13.3.2018 נעתר בית המשפט של פשיטת רגל לבקשה והתיר להולצמן לנהל את הערעור דנן בכפוף להתחייבות צד שלישי שקופת הכינוס לא תישא בהוצאות ההליך.

למען הסדר הטוב אדגיש כי לא נעלם מעיניי שהתשובה אותה הגישה הולצמן ביום 22.3.2018 נעדרת הסבר מספק לתהייה בעניין התנהלותה הדיונית (החלטתי מיום 1.3.2018). עם זאת, בנסיבות העניין ומשהתברר שכבר ניתן היתר לניהול הערעור, ראיתי לקדם את ההליך ולהביא את אופן ההתנהלות הדיונית בחשבון במסגרת ההוצאות אשר ייפסקו בהכרעתי הסופית.

6.

אתייחס תחילה לטענות אשר הועלו בעניינו של רוזנטל. כאמור לעיל, רוזנטל אינו חולק על כך שעו"ד סוכצ'בסקי ייצג אותו במסגרת הדיונים בהליך בבית המשפט המחוזי. מן האסמכתאות אשר צורפו לתגובה לתשובה אף עולה כי עו"ד סוכצ'בסקי הגיש כתבי בי דין מסוימים מטעמו של רוזנטל במסגרת ההליך. זאת ועוד: מן החומר שלפניי עולה כי עו"ד סוכצ'בסקי נרשם כבא כוח המערער במערכת "נט המשפט"; ובנוסף אין חולק כי לא הוגשה לבית המשפט המחוזי הודעה או בקשה בעניין סיום ייצוגו.

בנסיבות אלה, ברי כי יש לקבוע שעו"ד סוכצ'בסקי ייצג את רוזנטל בהליך בבית המשפט המחוזי. ואכן, ניסיונו של רוזנטל להציג את עו"ד סוכצ'בסקי כ"מייצג למחצה" נידון לכישלון - הן מאחר שאינו עולה בקנה אחד עם מכלול העובדות כפי שהוצגו לעיל, והן מאחר שהדין אינו מכיר ב"מייצג למחצה". ככל שבשלב כלשהו בהליך היה רוזנטל מעוניין להפסיק את ייצוגו על ידי עו"ד סוכצ'בסקי ולייצג את עצמו, היה עליו להגיש הודעה מתאימה לבית המשפט המחוזי. משלא עשה כן, הוא מושתק מלטעון כנגד המצאת פסק הדין לידי בא כוחו. ואכן, בשים לב להוראות תקנות 473, 477 ו-480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - יש לראות את ההמצאה לעו"ד סוכצ'בסקי משום המצאה כדין (ראו והשוו למשל, ע"א 377/10 אבני נ' שילר , פיסקה 4 (11.7.2010); רע"א 8410/13 כלב נ' שם טוב , פיסקה 5 (2.10.2014); רע"א 8036/14 ג'בארין נ' אגבאריה , פיסקה 9 (23.8.2015)).

יוצא אפוא, כי המצאת פסק הדין לידי עו"ד סוכצ'בסקי ביום 11.9.2016 מהווה המצאה כדין לרוזנטל. לפיכך, וככל שהדבר נוגע לרוזנטל, יש לקבוע כי הגשת הערעור ביום 17.11.2016 נעשתה באיחור.

7.

נעבור עתה לדון בסוגית המצאתו של פסק הדין לידי הולצמן.

יש צדק בטענתה של הולצמן לפיה לא ניתן לראות בהמצאת פסק הדין למנהלה המיוחד (וליתר דיוק מדובר בנאמן אשר מונה לנכסיה) כהמצאה לה עצמה. אכן, האינטרסים של בעל תפקיד בהליך פשיטת רגל אינם זהים בהכרח לאינטרסים של החייב. לא אחת מגיש החייב עצמו ערעור על החלטות שיפוטיות אשר ניתנו לבקשת בעל התפקיד או בהסכמתו. לא זו אף זו: בדיקה במערכת "נט המשפט" מעלה כי בעל התפקיד אשר מונה לנכסיה של הולצמן הודיע לבית המשפט המחוזי שאין לו עניין בהליך וביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיון. ואכן, הולצמן שטחה את טענותיה בפני בית המשפט המחוזי בעצמה. נוכח האמור, המצאת פסק הדין לבעל התפקיד (ביום 12.9.2016) אינה מהווה המצאה כדין לידי הולצמן.

8.

ומה באשר לטענת פש לפיה המצאת פסק הדין ביום 21.9.2016, כנספח לבקשה בהליך אחר בין הצדדים, מהווה המצאה כדין? דומני כי שאלה זו בעלת פנים לכאן ולכאן. היטיבה לתמצת את הסוגיה כב' הרשמת (כתוארה אז) ד' כהן-לקח, במקרה שנסיבותיו דומות לאלה שלפניי:

"בנסיבות העניין מתעוררת שאלה האם מסירת פסק-דין בדרך של צירופו כנספח לכתב-בית-דין שהומצא בדואר רשום לצד שכנגד במסגרת הליך אחר תלוי ועומד בין הצדדים, עולה בגדר המצאה כדין של אותו פסק-דין. מחד גיסא , ניתן לטעון כי פסק-דין שניתן בעניינו של בעל-דין, צריך להיות מומצא לידיו ככתב-בית-דין העומד לעצמו, כך שבעל-הדין ישית ליבו אל פסק-הדין, ולא יפספס את מסירתו לידיו כנספח אחד-מיני-רבים במסגרת כתב טענות שהומצא בהליך אחר בין הצדדים. מאידך גיסא , בנסיבות המקרה דנן, פסק-הדין הנדון עמד במרכזו של כתב-הטענות הנזכר, אליו צורף פסק-הדין כנספח, ואשר הומצא למשרד בא-כוחם הקודם של המבקשים באמצעות דואר רשום. בנסיבות כאמור, יטען הטוען כי מדובר בהמצאה כדין של פסק-הדין" (בש"א 5034/12 אריק נ' בנק אוצר החייל , פיסקה 5 (31.7.2012)).

ודוק: פש הפנו למקרה אחר שבו כב' הרשמת (כתוארה אז) ש' ליבוביץ קיבלה טענה לפיה המצאת פסק דין כנספח לכתב טענות מהווה המצאה כדין. ואולם עיון בהחלטה מעלה כי כב' הרשמת דווקא ציינה שככלל

אין לראות בצירוף פסק דין כנספח לכתב טענות משום המצאה כדין; וכי ההחלטה לחרוג מכך נעשתה נוכח משקלן המצטבר של מספר נסיבות פרטניות אשר לא כולן רלוונטיות לענייננו (רע"א 1656/06 גרנד אלקטריק ישראל בע"מ נ' LEGRAND SNC , פיסקה 3 (25.7.2006)).

9.

כאמור, השאלה האם יש לראות בהמצאת פסק הדין להולצמן משום המצאה כדין אינה נקייה מספקות. לאחר ששקלתי בדבר ובשים לב גם לכך שהולצמן אינה מיוצגת, החלטתי כי טרם הכרעה סופית יש מקום לאפשר להולצמן להגיש בקשה חלופית להארכת מועד להגשת הערעור, היה וייקבע כי הוגש באיחור. בקשת הארכה תוגש עד ליום 17.4.2018 ותיתמך בתצהיר ערוך כדין. למען היעילות וככל שבכוונת רוזנטל להגיש אף הוא בקשה להארכת מועד להגשת הערעור (נוכח המסקנה אליה הגעתי ולפיה הערעור הוגש באיחור, ככל שהוא נוגע אליו), יעשה כן עד לאותו המועד. המשיבים יהיו רשאים להשיב לבקשת הארכה (או לבקשות הארכה) עד ליום 2.5.2018. לאחר מכן יובא התיק לפניי למתן החלטה משלימה.