ע"א 8954/06 ווקף מוחמד ואברהים עבדלרבו מעו נ. האפטרופוס הכללי

1.

בהליך זה נקבע עירבון בסך 50,000 ₪ - שהופקד. לפני בקשה מטעם המשיבים 4-5 (הם המשיבים 17 ו-18 בהודעת הערעור ולהלן - המשיבים) להגדלת שיעורו לסך של 250,000 ₪. עניינו של ההליך שבכותרת בהשגה על פסק דינו בית המשפט המחוזי בירושלים (מפי כב' השופט מ' רביד) מיום 13.9.06, בו נדחתה תביעת המערערים לרישום זכויותיהם בחלקת הקרקע אשר במחלוקת, תוך חיובם בשכ"ט עו"ד של המשיבים 1, 2, 3, 4 ו-6 בסך 100,000 ₪. בבקשתם להגדלת סכום העירבון, טוענים המשיבים כי מהותו של ההליך והיקפו, כמו גם מספר הצדדים הרב וחיוב המערערים בסכום הוצאות גבוה (אשר טרם שולם) על ידי בית המשפט קמא, מחייבים קביעת עירבון גבוה לשם הבטחת הוצאותיהם בהליך זה. המערערים בתגובתם טוענים כי בקשה זו נועדה למנוע מהם להשיג על פסק דינו של בית המשפט קמא. עוד טוענים המערערים, כי אין למעשה כל עילה להגדלת סכום העירבון בהליך זה, בייחוד משעה שהמשיבים 4-5 בעצמם לא הגישו ואף לא מתכוונים להגיש סיכומים בהליך זה ומשכך הוצאותיהם ממילא אינן גבוהות.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להגדלת העירבון - להידחות. תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מעניקה לרשם את הסמכות להגדיל את סכום העירבון בהליך בשים לב למספר שיקולים ובמרכזם העיקרון כי תכליתו של העירבון הינו להבטיח את יכולתו של בעל הדין להיפרע בגין הוצאותיו בהליך הערעור בלבד, ככל שייפסקו. סכום העירבון שנקבע אמור לשקף גם את גובה העירבון המקובל בדרך כלל בסוג ההליך הנידון וזאת בהתחשב בהיקפו של ההליך, במידת מורכבותו, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה, מספר המשיבים ומספר עורכי הדין המייצגים אותם, וכן בשיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל. במקרה דנן, בשים לב לשיקולים אלו, נחה דעתי כי סכום העירבון שנקבע משקף כראוי את היקף ההליך ומורכבותו. כמו כן, יש ליתן את הדעת לכך כי ההוצאות אשר נפסקו על ידי בית המשפט קמא נפסקו רק לגבי חלק מן המשיבים בהליך זה. כך למשל, לא נפסק כל סכום הוצאות לטובת המשיב 5 (הוא המשיב 17 בהודעת הערעור) המבקש בעצמו הגדלת סכום העירבון בהליך זה. בנוסף, מקובלת עלי הטענה כי משעה שהמשיבים בחרו שלא להגיש סיכומים מטעמם ולהצטרף לסיכומי המשיבים הנוספים (על פי הודעת המשיבים 4-5 מיום 14.5.08) הרי שלא צפויות למשיבים אלו הוצאות גבוהות במיוחד המצדיקות הגדלת שיעור העירבון בהליך זה. במצב דברים זה, נחה דעתי כי אכן סכום העירבון שנקבע סביר הוא, ואין מקום להגדלת שיעורו. הבקשה, אפוא, נדחית. אין צו להוצאות בבקשה זו.