ע"א 8978/07 זכריה ארגוב נ. מרדכי בן שלום

המבקשים והמשיבים הם בעלי דירות שנבנו על מגרש משותף. בתביעה שהגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב עתרו המשיבים להורות על הריסת מבנה אותו בנו המבקשים שלא כדין, בשטח המשותף, ומשמש כיחידת מגורים. בית-המשפט ( סגנית הנשיא ד' פלפל ) קיבל את טענות המשיבים, הורה על הריסת המבנה וציווה על המבקשים להימנע מבנייה נוספת. ערעור שהגישו המבקשים בשנת 2002 לבית-משפט זה (ע"א 8872/02) – התקבל, פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בוטל והתיק הוחזר אליו לבירור מחדש. נקבע, כי בירור זה צריך להתייחס לסוגיות נוספות המתעוררות נוכח התביעה, ובמרכזן זיכרון-דברים שנחתם על-ידי הצדדים בשנת 1995, בו נתנו המשיבים את הסכמתם לבניית חניה על השטח המשותף. בתום ליבונו של הסכסוך בשנית, הגיע בית-המשפט המחוזי למסקנה כי דין המבנה ליהרס.

המבקשים מיאנו להשלים עם אותה תוצאה, ועל כן הגישו ערעור ועמו הבקשה הנוכחית לעכב את ביצוע ההריסה עד למתן פסק הדין בערעור. המשיבים מתנגדים לבקשה, ומדגישים כי זכויותיהם נרמסות זה שנים ארוכות על-ידי מי שבנו, שלא כדין, מבנה מול סלון ביתם החוסם את האור והנוף הנשקף מדירתם ומוריד את ערכה. בנסיבות אלה, נטען, יש להורות על הריסת המבנה לאלתר.

כידוע, ההלכה הנוהגת היא כי פסק-דין מבצעים מיד, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו ( תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ב-1982 ). מכאן ההלכה כי עיכוב הביצוע הינו בבחינת חריג, עליו יש להורות רק כאשר הצד המבקש זאת מוכיח כי סיכוייו של הערעור טובים וכי ייגרם לו נזק בלתי הפיך, או כזה שיקשה לתקנו, במידה והערעור יתקבל (ע"א 1245/03 דוידיאן נ' אביטן (לא פורסם, 17.2.03)).

לא אסתיר את הספקות שהתעוררו בליבי באשר לסיכויי הערעור. חלק גדול מהטענות מכוונות כנגד החלטתה של השופטת בבית-המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמה מלדון בתביעה, לאחר שבית-משפט זה ציווה על השבתו של הדיון לערכאה הראשונה. והרי דרך המלך להשיג על החלטה זו הייתה על-ידי הגשת ערעור פסלות לנשיאת בית-משפט זה, בסמוך לאחר מתן ההחלטה (סעיף 77(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1984), דבר שלמיטב הבנתי לא נעשה במקרה הנוכחי, וטעמם של המבקשים עימם. עם זאת, הריסתו של המבנה כבר עתה תקפח את זכותם של המבקשים להביא את השגותיהם בפני ערכאה שנייה, והיא עלולה להסב להם נזק בלתי הפיך.

אשר על כן, ביצוע הריסת המבנה ידחה עד למתן פסק הדין בערעור, ובלבד שהמבקשים יפקידו, בתוך 7 ימים, במזומן או בערבות בנקאית, סכום של 50 אלף ש"ח להבטחת נזקי המשיבים, ככל שאלה יוכחו.