פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8981/04
- ד'
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ד' חשין
המערער:
אבי מלכה - "מסעדת אווזי הזהב"
נ ג ד
המשיבות:
1. אווזי
שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ
2. אווזי מסעדה בשכונת התקווה
בקשה מטעם המשיבים לתיקון פסק דין
בשם המערער:
עו"ד אלעד כהן
בשם המשיבות:
עו"ד רפאל פרקש
החלטה
1.זוהי בקשה לתיקון פסק דינו של בית משפט זה בע"א 8981/04 מיום 27.9.06.
2.המבקשות עותרות להוספת תוספת לפסק הדין, כך שייכתב בו כי ניתנת להן האפשרות לפצל את סעדיהן ולתבוע את המשיב בתביעה כספית נפרדת בגין נזקיהן באשר לשימוש בשם "אווזי הזהב" שלא במתכונת כפי שנפסקה על ידי בית משפט זה וכפי שנקבעה על ידי כבוד השופט עמר בהחלטת הביניים שנתן בבית המשפט המחוזי. לטענתן, הבקשה מוגשת "מטעמי זהירות", למען יותר להם לפצל את סעדיהם כפי שהתיר להם בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא הערעור. המבקשות טוענות כי תוספת זו אינה מהווה "תיקון מהותי", והיא באה אך להסיר ספק באשר לקיומו של ההיתר לפיצול סעדים. לדידן, מדובר ב"השמטה מקרית" בלבד, משום שהדבר מתבקש לאור התוצאה האופרטיבית אליה הגיע בית משפט זה.
3.המשיב, מצדו, מתנגד לבקשה. לטענתו, יש לדחות את הבקשה על הסף בשל האיחור שבהגשתה. לגוף העניין, טוען המשיב, תיקון פסק הדין יהווה פגיעה בעקרון "גמר המלאכה", משום שאין עניינו ב"טעות" כמשמעותה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן – החוק ). לטענתו, המושג "טעות" שבחוק מתייחס אך ורק למקרים בהם פסק הדין אינו מבטא את מה שהשופט בעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה.
4.דין הבקשה להידחות. לא בשל שגגה לא נכללה התוספת המבוקשת בפסק הדין בערעור. לפיכך, אין בידינו להוסיפה (ראו, כדוגמה, ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה , פ"ד לט(2) 589, 590). עם זאת, ראינו להבהיר כי סוגיית פיצול הסעדים כלל לא עלתה בערעור, ולכן לא זכתה לכל התייחסות מצדנו (ובבית המשפט המחוזי אף לא הייתה שנויה במחלוקת). משכך, אין להסיק מהכרעתנו כי ההיתר לפיצול סעדים, שנכלל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בוטל.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בחשון תשס"ז
(19.11.2006).
המשנה
לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט