ע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. יצחק צוניאשוילי

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו ניתן סעד הצהרתי בדבר ביטולו כדין של הסכם הלוואה שנחתם בין המבקשת לבין המשיבים, ונקבע כי הכספים ששילמו הצדדים זה לזה, ישוערכו ויקוזזו, ולאחר מכן יושבו לצד שלזכותו ייווצר עודף כספי על-פי תוצאות השערוך והקיזוז.

2.

נקדים ונאמר, כי למעשה מדובר בבקשה שניה שמגישה המבקשת באותו עניין לבית משפט זה. את בקשתה הראשונה הגישה המבקשת בטעות כבקשת רשות ערעור, על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר סרב לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן נגד המבקשת (רע"א 7274/04). השופט א' גרוניס דן באותה בקשה כאילו הוגשה כנדרש, כבקשה לעיכוב ביצוע, ודחה אותה לגופה ביום 5.8.04. כעת מובאת לפניי בקשתה השניה של המבקשת לעכב את ביצועו של אותו פסק דין.

3.

סיפור המעשה מובא בפירוט בהחלטתו של השופט גרוניס. אציין כאן אך בקצרה כי המבקשת, חברה העוסקת במתן הלוואות בשוק החוץ בנקאי, חתמה על הסכם הלוואה עם המשיבים. אלה פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו הצהרתי בדבר בטלותו של הסכם ההלוואה, בין היתר בטענות בדבר פגמים בכריתת ההסכם כגון עושק והטעייה, וכן הפרת הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בית המשפט המחוזי קיבל את תובענת המשיבים, קבע כי הסכם ההלוואה בוטל כדין, והורה על השבה הדדית של כספים: המשיבים צוו להשיב למבקשת את כל הכספים שקיבלו ממנה כהלוואה, ואילו המבקשת חוייבה להשיב למשיבים את הסכומים שגבתה כריבית והוצאות אחרות על חשבון החזר ההלוואה. בפסק הדין גם בוטלו שעבודים שהטילה המבקשת, להבטחת ההלוואה, על חנויות השייכות למשיבים 1 ו-2. כמו כן, חוייבה המבקשת לשלם למשיבים את הוצאות המשפט ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ש"ח. המבקשת מערערת על פסק הדין, וכאמור מבקשת, בשנית, לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור.

4.

הנימוק אשר עמד ביסוד החלטתו של השופט גרוניס לדחות את בקשתה הראשונה של המבקשת לעיכוב ביצוע היה, כי המבקשת לא הוכיחה כנדרש את טענתה כי לא יהא זה אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב פסק הדין, והיא תזכה בערעור. טענותיה לעניין זה היו, כלשונו של השופט גרוניס בהחלטתו, "סתמיות וכלליות", אשר לא היה בהן להציב "תשתית עובדתית, ולו מינימלית, לטענה בדבר חוסר האפשרות להשיב המצב לקדמותו". כעת, מגישה המבקשת את בקשתה מחדש, בטענה של שינוי נסיבות, המצדיק עיון מחדש בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. מהו שינוי הנסיבות לו טוענת המבקשת? השינוי מתבטא, לטענתה, בכך שבניגוד לבקשה הקודמת, לבקשה הנוכחית היא צירפה את כתב הערעור, ותמכה אותה "...בתשתית עובדתית ומשפטית רחבה יותר מזו שתמכה בבקשה הקודמת". עוד מעידה המבקשת על עצמה כי ניסתה "לרפא בבקשה זו את הפגמים שנפלו בבקשה הקודמת על פי קביעת כבוד השופט גרוניס". במילים אחרות, העובדות אותן מביאה המבקשת לפניי כעת הן עובדות אותן לא מצאה המבקשת לנכון להביא במסגרת בקשתה הראשונה, ויוזכר - טענה זו אנו שומעים מפי המבקשת עצמה.

5.

דין הבקשה להידחות. אכן, בית המשפט מוסמך לשוב ולדון בהחלטה שנתן בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין במקרה בו השתנו הנסיבות באופן המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה (ראה למשל: ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי , פ"ד נה(3) 537, 540) . יחד עם זאת, ההליך של "בקשה מחודשת" לא נועד לאפשר "מקצה שיפורים", בו מתקן המבקש את ליקויי הבקשה המקורית אותה הגיש. לפיכך, צירוף הודעת ערעור והרחבת התשתית העובדתית שלא פורטה בבקשה הקודמת, אינם בגדר "שינוי נסיבות". זאת, בעיקר נוכח העובדה כי הנסיבות ה"חדשות" המפורטות בבקשה הנוכחית היו קיימות גם במועד הגשת הבקשה הראשונה, ואין מדובר בנסיבות שלא ניתן היה להביאן במסגרת הבקשה המקורית. המבקשת גם איננה מנמקת מדוע עובדות מסויימות הובאו לידיעתה "אך זה לאחרונה", ומדוע לא פעלה לגילויין קודם, עת הגישה בקשתה הקודמת. מטעמים אלה יש לדחות את הבקשה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.