פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
281/21 -
ב'
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקשות:
1. החברה להגנת הטבע
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יבגני דיאטלוב
2. המוסד לביטוח לאומי
3. נציגות הבית המשותף
4. אברהם מורדוך
5. יעקב מורדוך
6. מרים מורדוך
7. מרדכי דרויש
8. רמי יהודה
9. שרה יהודה
בקשה שנייה מיום
22.4.2021 לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"א
50768-12-10 שניתן ביום 30.11.2020 על ידי כב' השופט הבכיר אליהו בכר; תגובת
המשיב 1 מיום 2.6.2021
בשם המבקשות:
עו"ד שי שמש
בשם המשיב 1:
עו"ד שלמה רן
החלטה
בקשה שנייה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר א' בכר ) מיום 30.11.2020 בת"א 50768-12-10 (להלן: פסק הדין ).
1.
במסגרת פסק הדין, התקבלה תביעתו של המשיב 1 (להלן: הניזוק ) לפיצויים בגין נזקי גוף. לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, הועמד סכום הפיצויים בו חויבו המבקשות 2-1 – החברה להגנת הטבע והמבטחת שלה, מגדל חברה לביטוח בע"מ – ביחד ולחוד עם נתבעים נוספים (הם המשיבים 7-3 כאן), על כמיליון ש"ח ובנוסף נפסקו לניזוק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 310,000 ש"ח. עוד נקבע בפסק הדין, כי אחריותה היחסית של המבקשת 1 לנזק תועמד על שיעור של 5%.
2.
ביום 22.2.2021, דחיתי את בקשת המבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין, בכל הנוגע לחיובן בסכום כולל של 65,348 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית – סכום המבטא את חלקן היחסי בסך הפיצויים, בהתאם לשיעור אחריותה של המבקשת 1 שהועמד על 5% מהנזק. בבסיס החלטתי, עמדה נטיית שיקול מאזן הנוחות לטובתו של הניזוק, כאשר מדובר בסכום כספי נמוך, אשר לא הוצג טעם ממשי לעכב את תשלומו.
3.
מתברר, כי לאחר שהמבקשות העבירו לניזוק את הסך האמור, פנה הלה אליהם בדרישה להעברת יתרת מלוא סכום הפיצויים, העומד על כמיליון ושלוש מאות אלף ש"ח (בניכוי הסכום שכבר הועבר) וזאת מכוח חיובן "ביחד ולחוד". מכאן הבקשה הנוספת של המבקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין, זו הפעם לעיכוב כל סכום מעבר לחלקן היחסי של המבקשות, שכבר שולם לניזוק.
4.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הניזוק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לה.
5.
בבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע התמקדו המבקשות בעיכוב סכום הפיצויים בהתאם לשיעור האחריות היחסי שנקבע לגבי המבקשת 1. ואכן, נוכח העובדה כי מדובר היה בחיוב כספי, שעמד על סכום נמוך, לא היה מקום להורות על עיכוב ביצוע. ואולם, כעת דורש הניזוק להיפרע מהמבקשות את מלוא סכום הפיצויים, העומד על כמיליון ושלוש מאות אלף ש"ח , בשל היות המבקשות חייבות בנזק ביחד ולחוד. אמנם, אין בעובדה כי מי שמערער על פסק הדין חב ביחד ולחוד בנזק כדי למנוע את ביצועו, אולם סבורני כי הדבר מהווה נסיבה שיש ליתן לה משקל, בגדרי מאזן הנוחות וההחלטה האם להורות על עיכוב ביצוע (השוו: ע"א 4604/19 כיכר השבת בע"מ נ' פלונית (25.8.2019); רע"א 6297/16 הלד נ' רוזנבלט (28.8.2016)). בסופו של דבר, מכלול השיקולים שלהלן הביאוני למסקנה כי הכף נוטה לעבר היעתרות לבקשה:
(-) סכום הפיצויים, העומד על כמיליון ושלוש מאות אלף ש"ח, הוא גבוה, ויש בו כשלעצמו כדי להקים חשש מובנה מפני האפשרות כי ייווצר בעתיד קושי להשיבו, אם יתקבל הערעור (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 7 (13.11.2006) (להלן: עניין כלל חברה לביטוח ));
(-) חלק מסכום הפיצויים נועד לכיסוי הוצאות הניזוק לעתיד, כך שלא ניתן לומר כי מלוא הסכום נחוץ לו כדי לספק את צרכיו המיידיים (שם);
(-) הניזוק קיבל וימשיך לקבל לידיו תגמולי ביטוח מהמוסד לביטוח לאומי;
(-) בנסיבות העניין, אין חשש כי הניזוק לא יוכל להיפרע מהמבקשות אם יידחה הערעור, בהינתן המבקשת 2 גוף פיננסי יציב;
(-) שיעור האחריות היחסי של המבקשת 1 לנזק – חמישה אחוזים – הוא נמוך ביותר לעומת יתר הנתבעים-החייבים;
(-) הסכום בו חויבו המבקשות בהתאם לחלקה היחסי של המבקשת 1 באחריות לנזק לא עוכב, בהתאם להחלטתי, ואף הועבר כאמור לידי הניזוק;
(-) הניזוק לא טען דבר לעניין חוסר האפשרות להיפרע מיתר הנתבעים-החייבים ובבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע, סמך הוא ידיו על היות סכום הפיצויים שבהן חבות המבקשות נמוך ביותר ולא גילה דעתו כי ידרוש מהמבקשות את מלוא סכום הפיצויים; בכך יש משום חוסר תום-לב דיוני.
6.
סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, כך שחיובן של המבקשות כחייבות ביחד ולחוד יעוכב עד להכרעה בערעור והן לא תחויבנה בתשלום פיצוי נוסף מעבר לסך שכבר הועבר לניזוק בהתאם לחלקן היחסי. אין בכך כדי למנוע מהניזוק להיפרע את סכום הפיצויים שנפסק לטובתו בפסק הדין ביחס למי מהנתבעים-החייבים האחרים, אשר פסק הדין לגביהם לא עוכב. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בסיון
התשפ"א (3.6.2021).
ש ו פ ט