ע"א 9219/17 פלוני נ. שירותי הרווחה

לאחר עיון בבקשות ובחומר שבתיק סבורה אני כי דינן להידחות, אף מבלי להידרש לשאלת יכולתו הכספית של המערער.

זאת שכן הערעור נסב על החלטה בה קבע בית המשפט כי המשיב יגיש תגובתו לבקשה לפסלות שופט שהגיש המערער בתוך חמישה-עשר ימים, וקבע מועד לעיון בתיק. דהיינו בית המשפט לא הכריע בבקשת הפסלות, והיות ו"תנאי שבלעדיו אין להגשת ערעור פסלות הוא קיומה של החלטת השופט בבקשת הפסלות" (יגאל מרזל דיני פסלות שופט

335 (2006)), הרי שלא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה עליה נסב ההליך (ראו והשוו גם: בש"א 5410/17 פלוני נ' פלונית

(6.7.2017)), אלא לכל היותר רשאי היה הוא להגיש בקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה.

פועל יוצא של האמור הוא כי הערעור שבכותרת - אשר הוגש כ"ערעור פסלות" (ערעור בזכות) - אינו מגלה עילה, וממילא סיכויו אינם מצדיקים פטור מהפקדת עירבון.

הבקשות נדחות אפוא.

ככל שחרף האמור המערער עומד על ההליך, ישלם הוא אגרה בשיעור הקבוע בדין ויפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח וזאת בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה. בהיעדר תשלום או הפקדה, יימחק ההליך או יירשם לדחייה.