ע"א 9281/08 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט בן ציון ברגר ), מיום 30.10.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 14930-08.

1.

בבית המשפט לענייני משפחה נדונה תביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973, שהוגשה על ידי המשיב 1 נגד המשיבה 2, שהיא אשתו ואחותו של המערער. יחד עם התביעה הגיש המשיב 1 בקשה דחופה לעיקולים זמניים ובה ציין גם את המערער כמשיב. המערער הגיש בקשה לביטול העיקולים נגדו בטענה שאינו בעל דין בתביעה. ביום 30.10.08 התקיים דיון מקדמי בתביעה בפני בית המשפט והמערער ובא כוחו הופיעו לדיון. בפתח הדיון הודיע השופט כי בא כוחו של המשיב 1 ורעייתו מופיעים באותה רשימה לרשימת הבחירות למועצת העיר. באת כוח המשיבה 2 הביעה דעתה כי היא סומכת על יושרו של בית המשפט. לעומתה, בא כוח המערער הביע דעתו כי יהיה זה נכון להעביר את הטיפול בתיק לידי מותב אחר.

2.

בהחלטתו, קבע בית המשפט כי הקשר בין אשתו לבין בא כוח המשיב 1 אינו קשר מקצועי, אינו נוגע לתביעה, רעייתו אינה צד להליך, אינה משמשת עדה, אינה בעלת עניין בתיק ואין לה נגיעה כלשהי לעבודת בית המשפט במסגרת תיק זה. בית המשפט הוסיף כי חזקה שיעשה עבודתו באופן מקצועי ופסק הדין וההחלטות הדיוניות שנתן נתונים לביקורת שיפוטית. עוד הוסיף בית המשפט כי עד עתה לא היה משוא פנים בניהול התביעה על ידו

ואף באת כוח המשיבה 2 סברה כך. לפיכך קבע בית המשפט כי אין מקום להחלפתו ודחה את בקשת הפסלות.

3.

לטענת המערער, הפרוטוקול אינו משקף את כלל הדברים שנאמרו באולם בית המשפט. לדעתו, טעה בית המשפט כשהמשיך לנהל את הדיון המקדמי ללא התייחסות לבקשת המערער לפסול עצמו, וכן, בהחלטתו כי על בא-כוח המשיב 1 לתקן את כתב התביעה על פי סעיף 6ו' לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, בכדי לצרף את המערער כבעל דין בתביעה. מדובר, לטענת המערער, בעצה משפטית שנתן בית המשפט שמייד לאחריה, הורה לצרפו כנתבע לתביעה. רק לאור מחאתו של בא כוח המערער על כי טרם ניתנה החלטה בבקשת הפסלות, דחה בית המשפט את הבקשה. לגופו של עניין טוען המערער כי נסיבות העניין, בהן אשתו של השופט הינה חברה יחד עם בא כוח המשיב 1 באותה סיעה בבחירות למועצת העיר, יש בהן חשש למשוא פנים בניהול המשפט, בייחוד כאשר שניהם במקומות ריאליים באופן המחייב היכרות קרובה (גם של בני הזוג). לדעת המערער, התנהגות השופט במהלך הדיון המקדמי, הימנעותו מלתת החלטה מייד בבקשת הפסלות, הנחיית בא כוח המשיב 1 כיצד לצרף את המערער לתביעה וצירופו ללא כל בקשה מסודרת וללא מתן אפשרות למערער להגיב. וכן, מסירת ההודעה בדבר הקשר בין אשתו לבין בא כח המשיב 1 רק במועד הדיון, תוך שהכריע בבקשות שהגישה המשיבה 2 מבלי לגלות קשר זה, מלמדות על משוא פנים שהיה ויהיה בניהול תביעה זו על ידי המותב הנוכחי. עוד טוען המערער כי העובדה שהשופט עצמו סבר שעליו לגלות את הקשר בין אשתו לבין בא כוח המשיב 1, יש בה כדי להראות כי בית המשפט עצמו מצא כי יש טעם לפגם בקשר הפוליטי-חברתי ביניהם. המערער טוען גם כי בית המשפט טעה כשהחליט לצרף את המערער כנתבע לתיק.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו וכן בהחלטת בית המשפט הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. סעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא ישב בדין אם: "יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו".

"בן משפחה מדרגה ראשונה" כולל על פי ההגדרה שבסעיף גם בן זוג, הן על פי לשונו של הסעיף והן על פי הפרשנות שניתנה לכלל הפסילה האמור, לא די בקיומה של נגיעה כספית או אישית לשופט או לבן משפחתו, ויש להתחשב בשיעורה של הנגיעה ובאפשרות הממשית כי תוביל ליצירתו של משוא פנים מצד השופט (ראה, למשל, ע"א 3378/08 שובל הנדסה ובנין (1988) ואח' נ' כב' השופטת ענת ברון ואח' (לא פורסם, 17.6.2008)). בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את ערכו של האינטרס באופן כללי ובאופן פרטני, את המיידיות שלו, את הוודאות שלו והיותו אינטרס ישיר או עקיף של השופט (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 208 (2006)). ככל שהעניין מקורו בהתקשרות בין בא כוח לקרוב משפחה של השופט, ישנה חשיבות לטיב אותה התקשרות, משכה, ועיתויה ביחס למשפט התלוי ועומד. במקרה שלפנינו, היותה של רעיית השופט חלק מרשימה המתמודדת בבחירות למועצת העיר יחד עם בא כוח המשיב 1 אין בה את מידת הקרבה המשפיעה על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול התביעה, שכן אין מדובר בקרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים (השווה: ע"א 6332/05 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס (לא פורסם, 24.11.2005)). לרעיית השופט אין ולו קשר קלוש לתיק המתנהל בפני בית המשפט ולכן לא יכולה להיות לעובדת הקשר, ככל שקיים, לבא כוח המשיב 1, השפעה על התביעה גופה. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח תגובתה של באת כוח המשיבה 2 להודעת בית המשפט בדבר הקשר האמור, לפיה היא סומכת על יושרו של בית המשפט ואינה מבקשת את פסילתו.

5.

אשר להשגת המערער על עצם צירופו ועל אופן צירופו לתביעה, הרי שמדובר בהחלטה שיפוטית שמקומה של ההשגה עליה להתברר בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. מכל מקום, לא מצאתי יסוד לטענה כי ההחלטה שקיבל השופט בנוגע לצירופו של המערער לתביעה כצד הכרחי הדרוש לבירור המחלוקת, בין אם צודקת ובין אם מוטעית לגופה, ולעניין זה איני נדרשת, מקימה עילת פסלות, ומעוררת אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער (ע"א 5156/08 שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה בע"מ (לא פורסם, 17.6.2008); ע"א 990/08 יוסף מרגי נ' סילביה דאהן ואח'

(לא פורסם, 25.5.2008)).

6.

בשולי הדברים אוסיף כי אין לשעות לטענת המערער לפיה הפרוטוקול אינו משקף את כלל הדברים שנאמרו במהלך הדיון, שכן ההנחה היא כי פרוטוקול הדיון משקף את שאירע במציאות ועל הטוען לפסלות הנטל להפריך הנחה זו (ע"א 8253/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 30.3.2008)).

על יסוד כל האמור , דין הערעור להידחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.