פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
9311/06 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המערער:
משה סידון
נ ג ד
המשיבה:
רשות הטבע
והגנים
בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון
החלטה
לפני בקשה למתן ארכה להפקדת ערבון בערעור שבכותרת.
1.
ההליך נסוב על ערעור פסלות. המערער הגיש הודעת ערעור ביום 12.11.2006. הודעה על קביעת ערבון, בסך 5,000 ₪, הומצאה למערער ביום 24.11.2006.
משלא הופקד ערבון במועד, נשלחה הודעה למערער לפיה הערעור נרשם לדחייה ליום 16.1.2007. ביום 14.1.2007 פנה המערער לבית המשפט בבקשה למתן ארכה להפקדת ערבון עד ליום הגשת הבקשה. לטענת ב"כ המערער, המערער מתפרנס, מעסקי תיירות בצפון הארץ, ובשל המלחמה בקיץ 2006 נפגעה הכנסתו בצורה קשה. לפי הנטען בבקשה, המערער לא היה מיוצג בעת הגשת הערעור ולטענתו לא היו לו האמצעים להפקדת הערבון והוא אף כלל לא הכין עצמו לדרישה האמורה. עוד נטען, רק בסמוך לפני הגשת הבקשה עלה בידי המערער לגייס את כספי הערבון, אותם הוא ביקש להפקיד בד בבד עם הגשת הבקשה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, כל מטרתה של הבקשה, כמו גם ערעור הפסלות עצמו, היא לעכב את מתן פסק הדין בהליך המתנהל בין הצדדים בבית המשפט קמא. המשיבה סבורה כי משלא הופקד הערבון במועד, יש להמשיך בהליכי דחיית הערעור.
2.
לאחר ששקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני דחיית ההליך אינה תוצאה מידתית. איני מתעלמת מכך שמ דובר
בערעור פסלות בו ישנה חשיבות מיוחדת לבירור מהיר של הערעור, שכן הימשכות ההליך הערעורי עלולה לגרום לשיבוש ההליכים בערכאה הדיונית. יחד עם זאת, הסמכות לדחות הליך בהעדר הפקדת ערבון אינה סמכות שגרתית ויש להפעילה רק במקרים בהם מחדליו של יוזם ההליך הינם עקביים ושיטתיים (ראו: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865). אכן, יש ממש בטענת המשיבה כי היה על המערער לפנות בבקשה למתן ארכה להפקדת הערבון בתוך המועד שנקבע להפקדתו. כמו כן, יש ממש בטענה כי היה על המערער למסור מידע מפורט יותר על מצבו הכלכלי, אשר לטענתו מנע ממנו להפקיד את הערבון במועד וכי טענתו בדבר חסרון כיס בשל המלחמה הינה לאקונית ובלתי מפורטת. יחד עם זאת, בשים לך לאורך האיחור שחל בהפקדת הערבון, לכך שהמערער פעל להפקדת הערבון בד בבד עם הגשת הבקשה, ולכך שהיוזמה לדחיית הערעור לא היתה של המשיבים אלא של בית המשפט, איני סבורה שמחדלו של המערער מצדיק את שלילת זכותו לערער. בהתחשב במכלול האינטרסים של הצדדים, דעתי היא כי האיזון הראוי יושג בכך שהמערער יחויב להפקיד את הערבון לאלתר, תוך חיובו בהוצאות המשיבה (ראו: בש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625).
התוצאה היא, שהבקשה להארכת מועד מתקבלת. הערבון יופקד תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו – ולא יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד המצאת ההחלטה ועד לתשלומו בפועל. ההחלטה תועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ב באדר
תשס"ז (12.3.2007).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת