ע"א 9358/99 מ. דגני - עו"ד כונס הנכסים של רמות מושב עובדים להת נ. רעננן

בפני שתי בקשות - להארכת מועד להגשת סיכומי המערער ולדחיית הערעור מחמת אי הגשת סיכומי המערער במועד.

1.הערעור הוגש ב- 30.12.99. הצדדים לו הם המערער- כונס הנכסים של המשיב מס' 4, רמות מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: "רמות"), כמה מחברי רמות, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ההסתדרות הציונית העולמית ורמות. ב- 30.3.00 הוצא צו לסיכומים. המועד להגשת סיכומי המערער היה ביום 14.5.00. מועד זה הוארך לבקשת המערער ובהסכמת המשיבים (למעט המשיב מס' 4 שבא כוחו נעדר אותה עת מהארץ) עד ליום 13.6.00, עקב הליכי פשרה שנוהלו בין מקצת הצדדים. ביום 4.6.00 הודיעו המערער וקבוצת המשיבים מס' 1 (חברי רמות) כי הגיעו לפשרה ביניהם וביקשו כי יינתן לה תוקף של פסק דין. נוכח התנגדות המשיבים 3 ו- 4 נדחתה הבקשה. הסיכומים לא הוגשו במועד וביום 21.6.00 הוגשו במקביל שתי הבקשות שבפני.

2.בבקשת המערער נטען, כי רק משכשל הנסיון למתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה נדרש להכנת הסיכומים, אלא שאז לא עלה בידו להגישם במועד, בשל לחץ עבודה. מטעם זה נתבקשה הארכת מועד עד ליום 15.7.00. המשיבים 1-3 הסכימו להארכה. המשיב מס' 4 מתנגד לבקשה. לטענתו, נודעת חשיבות לבירור מהיר של הערעור (ושל הערעור שהוגש על ידו על אותו פסק דין - ע"א 9154/99) ומטעם זה אין להסכים לנסיונו של המערער לעכב את מהלך הדיון. המשיב מס' 4 מוסיף וטוען, כי העובדה שהמערער ביקש להגיע להסדר עם מקצת המשיבים לא גרעה מחובתו להיערך להגשת סיכומים ביתר חלקי הערעור.

3.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי להיעתר לבקשת המערער ולהאריך את המועד להגשת סיכומיו. המועד להגשת סיכומים אינו קבוע בחיקוק ולפיכך, אין הארכתו טעונה "טעם מיוחד" (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). די בהסבר מתקבל על הדעת (וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי

(מהדורה שביעית 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 888). הסברי המערער מתקבלים על הדעת. הנסיון להגיע לפשרה, ולו עם מקצת המשיבים הוא לגיטימי ובית המשפט נוטה לעודדו (ראו גם תקנה 15 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-). אך מובן הוא, כי פשרה ואפילו חלקית, עשויה להשליך על היקף הדיון ובמקרים מסויימים להביא במצטבר לסגירת התיק כולו. לכך, אין זה בלתי סביר להמתין עד למיצוי הליכי הפשרה. זאת ועוד: המערער לא הזניח את הטיפול בערעור: בקשתו הנוכחית הוגשה ימים ספורים לאחר חלוף המועד לכך, בטרם נדרש בית המשפט לעניין זה. בינתיים גם הוגשו סיכומי המערער (כמובן - בכפוף לבקשת ההארכה). כך שהעיכוב שנגרם הוא מזערי. בנסיבות אלו, כאשר המשיבים 1-3 אינם מתנגדים לארכה המבוקשת וכאשר המשיב מס' 4 לא הראה, כי נגרמה לו פגיעה ממשית עקב עיכוב זה (מה גם שבין כך ובין כך היו ימי הפגרה מעכבים את מהלך הדיון) איני רואה מקום לקפח את זכותו המהותית של המערער (והשוו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625).

נוכח החלטתי זו מתייתר הצורך להידרש לבקשת המחיקה, הואיל והסיכומים הוגשו בתוך המועד המוארך.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.