פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
9362/11
לפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערת:
יהודית גרינבוים
נ ג ד
המשיבים:
1. חיים ביאליסטוצקי
2. יוסי שטיצברג, משיב פורמלי
3.
Almog Properties Co.
, משיבה פורמלית
4.
Golden Properties Co
, משיבה פורמלית
5.
Cardo Investments Inc
, משיבה פורמלית
6.
Royal Properties Inc
, משיבה פורמלית
7.
The Crowns Group Ltd
, משיבה פורמלית
8. חברת בינוי עמי – גני הזית בע"מ
9. אברהם כהן
10. הבנק בינלאומי לישראל בע"מ
11. עו"ד אשר ברק
12. עו"ד משה הלד, משיב פורמלי
13. רשם המקרקעין, פתח תקווה, משיב פורמלי
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב
(השופטת
ד' אבניאלי
) מיום 7.12.2011 שלא לפסול עצמו
מלדון בה"פ 36210-10-10
ובקשה מיום 25.1.2012 מטעם המערערת להפסקת המשפט עד להכרעה בערעור
בשם המערערת:
עו"ד ד"ר יוסי
כהן; עו"ד אוהד מחרז; עו"ד גלעד לוי
בשם המשיב 2:
עו"ד בנימין שור
בשם המשיבים 8 ו-9:
עו"ד אמנון מ' יצחקניא;
עו"ד אילן סובל
בשם המשיב 11:
עו"ד יהושע אליוביץ
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד' אבניאלי ), מיום 7.12.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בה"פ 36210-10-10, ובקשה להפסקת המשפט עד להכרעה בערעור.
1.
זהו ערעור הפסלות השני שהגישה המערערת. ביום 6.3.2011 דחיתי את ערעורה הראשון (ע"א 9674/10 פלונית נ' פלוני ), ובו פירטתי בהרחבה את הרקע למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים שיסודה ברכישת מקרקעין. מאז ניתנה החלטה בבקשה לצו מניעה זמני שהגישה המערערת. התובענה קבועה לדיון הוכחות ב- 15.2.2012.
2.
המערערת טוענת כי החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות, בדומה להחלטות אחרות, אינה מותירה ספק כי בית המשפט גיבש דעתו בנוגע לתובענה שהגישה, עוד בטרם התקיים דיון הוכחות, בהתחשב בהתרשמותה מעדי בעלי הדין ובעובדה שהסעדים שביקשה בבקשה לצו מניעה זמני, זהים לסעדים שביקשה בתובענה. המערערת מפנה להחלטת בית המשפט מיום 22.11.2011, בה נכתב בין היתר: "... ראוי כי המשיבה תשקול היטב, אם יש מקום להמשך ההליכים בהמרצת הפתיחה, מאחר שכל הסעדים המבוקשים בה זהים לסעדים שהתבקשו במסגרת צו המניעה הזמני". לדעת המערערת, יש להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר ולו מחמת מראית פני הצדק. המערערת מצטטת מהחלטות בית המשפט אשר מהן היא לומדת על חשש ממשי למשוא פנים נגדה. המערערת טוענת עוד כי בהתחשב בזהות הסעדים והסוגיות שיש להכריע בהן בבקשה לצו מניעה זמני ובתובענה גופה, כפי שקבע בית המשפט בעצמו, וכן, בהתחשב בתוכן ההחלטות, המדברות בעד עצמן, ובעובדה שבית המשפט שמע כבר את עדי הצדדים, זהו אחד המקרים בהם ראוי שמותב אחר ידון בתובענה העיקרית שהגישה.
3.
המשיבים 2, 8-9 ו-11 השיבו, כל אחד בנפרד, לערעור. טענותיהם דומות. לדברי המשיב 2 הבקשה לצו מניעה זמני שביקשה המערערת התבררה לפני בית המשפט בהיקף חסר תקדים, לרבות כמה ימי עדויות והגשת חוות דעת של מומחה לכתב יד, והבקשה נדחתה בהחלטה מנומקת. בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת על ההחלטה נדחתה בבית משפט זה (רע"א 6107/11, החלטה מיום 11.9.2011, השופטת מ' נאור ). המשיב 2 סבור ששופט היושב לדין מגבש דעתו על יסוד הראיות המובאות לפניו, ואכן, בהחלט אפשרי שבית המשפט גיבש דעה על עדות המערערת, שנחקרה במשך כמה שעות במסגרת בקשתה לצו מניעה זמני. המשיב 2 מוסיף כי טענות המערערת בנוגע לתוכן החלטות בית המשפט אינן מקימות עילת פסלות. המשיבים 8-9 מדגישים כי מדובר בבקשת פסלות שנייה ובערעור פסלות שני. לדעתם, הערת האגב של בית המשפט לפיה על המערערת לשקול את המשך צעדיה אין בה כדי להקים עילת פסלות, שכן ניתנה על בסיס השתלשלות ההליכים בתובענה ולשם ייעול הדיון. למשיבים 8-9 נדמה כי מטרת המערערת להחליף את המותב, משאינו נוח לה יותר, והם מבקשים הוצאות לדוגמא. המשיב 11 מצטרף לטענות שלעיל ומוסיף כי המערערת השתהתה בהעלאת טענת הפסלות.
המערערת הגישה, כאמור, בקשה להפסקת המשפט, שכן דיון הוכחות בתובענה קבוע ליום 15.2.2012. המשיבים 1 ו-8-9 מתנגדים לבקשה. המשיב 11 השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
4.
לאחר שעיינתי בערעור ובתשובות לו וכן בבקשה להפסקת המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי השגות על תוכן החלטות שנתן בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 4347/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 9.10.2011); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)), שכן גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין, וכך אמנם פעלה המערערת (עע"ם 4494/11 מכון התקנים הישראלי נ' אלון איתן (לא פורסם, 7.8.2011)). מכל מקום, מתן החלטה בבקשת ביניים אינה מונעת משופט מלהמשיך ולשבת בדין שכן אין בהליך הביניים, כשלעצמו, ובהחלטות הביניים שהתקבלו במסגרתו כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך העיקרי (ע"א 1427/09 פלוני נ' אלמונית (לא פורסם, 22.3.2009)).
5.
זאת ועוד, התבטאויות בית המשפט אינן אלא דברים שנאמרו לשם ייעול הדיון, בהתחשב בראיות שהובאו לפניו במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני, ואין בהבעת דעה כאמור מצד בית המשפט כדי להקים עילה לפסילתו (השווה: ע"א
2725/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 6.6.2011)). משלא מצאתי בהתנהלות בית המשפט עילה לפסילתו, דין ערעור הפסלות להידחות, וממילא איני נדרשת לטענת השיהוי, אף שנראה שהיא מוצדקת בנסיבות העניין. בוודאי שאין מקום להורות על פסילת בית המשפט בשל מראית פני הצדק.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב 2, המשיבים
8-9 (יחד)
והמשיב 11 - לכל אחד - סך של 3,300 ₪.
ניתן היום, י"ב בשבט התשע"ב (5.2.2012).
ה נ ש י א ה