רע"א 6107/11 יהודית גרינבוים נ. יוסי שטיצברג

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד"ר ד'

אבניאלי ), בה נדחתה בקשת המבקשת לצו מניעה זמני, ובוטל סעד ארעי שניתן קודם לכן במעמד צד אחד. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר כשנה בו עמד הצו הארעי בתוקפו. במהלך תקופה זו נחקרו המצהירים על תצהיריהם.

2.

עיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, על נספחיהן, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

3.

המשיבים 9-8 (להלן: המשיבים ) רכשו את המקרקעין שבמוקד הבקשה מהמשיבות 7-3 תמורת 1,400,000$. על המקרקעין היו רשומות משכנתה והערות אזהרה לרישום משכנתה לטובת המבקשת. המשיבה 8 והמבקשת חתמו על הסכם, לפיו תמורת 3,700,000$ יוסרו המשכנתה והערות האזהרה (להלן: הסכם

ההמחאה ).

4.

בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת, כי המשיבים הסירו את המשכנתה ואת הערות האזהרה שהיו רשומות לטובתה על המקרקעין, בלא ששילמו לה "ולו דולר אחד". אלא, שלא זו היתה טענתה בבקשה לסעד זמני בבית המשפט המחוזי, על בסיסה ניתן לה סעד ארעי במעמד צד אחד. שם טענה המבקשת, כי כלל לא ידעה על עסקת המכר, וכי זו נעשתה מאחורי גבה תוך שימוש ביפוי כוח מזויף. בסיכומי התשובה, לאחר שהמשיבים הזכירו בסיכומיהם את הסכם ההמחאה, "נסוגה" המבקשת מגרסה זו וטענה, כי גם אם ידעה על המכר וגם אם חתמה על ייפוי הכוח, לא התכוונה להסכים להסרת המשכנתה מבלי לקבל את התמורה המגיעה לה. בנסיבות אלו, בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי מדובר ב"שינוי חזית, זניחת טענות שנטענו בחירוף נפש, וניסיון להטעות את בית המשפט".

5.

אין חולק, כי המשיבים שילמו את כל התשלומים בגין העסקה – הן את תמורת המכר – 1,400,000$, והן את הסך שנקבע בהסכם ההמחאה, תמורת הסרת המשכנתה והערות האזהרה – 3,700,000$. הסכום שולם לחשבון נאמנות על שם בא כוח המשיבים ועל שם עו"ד ברק, שלטענת המשיבים ייצג את המבקשת. המבקשת טוענת כי עו"ד ברק לא היה מוסמך לייצגה בעסקה, ובפיה טענות קשות כלפיו. מקובלת עליי קביעת בית המשפט המחוזי, כי הבקשה לצו מניעה זמני אינה האכסניה המתאימה לטענות אלה, וכי אם המבקשת חפצה בכך, עליה להפנות טענות אלה ישירות כלפי עו"ד ברק, בפורום המתאים.

6.

מעבר לכל האמור – מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים. כל נזק העלול להיגרם למבקשת, אם בסופו של יום תזכה בתביעתה, הוא נזק כספי. מסתבר, כי המבקשת אינה מעוניינת להשיב המשכנתה והערות האזהרה על כנן, אלא לקבל את מלוא הכסף שלטענתה מגיע לה. מדובר בנזק כספי בר פיצוי. לעומת זאת, המשיבים רכשו את הנכס ושילמו את מלוא התמורה, ואינם יכולים לנהוג בו מנהג בעלים. עוד יש לזכור, כי עמד כנגדם צו ארעי במשך כמעט שנה, עד שבוטל לבסוף בהחלטה מיום 12.7.2011.

7.

בקשת רשות הערעור נדחית. עימה נדחית גם ממילא הבקשה לסעד זמני. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 9-8 בסך 30,000 ש"ח.