החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 9388/00 אברהם ברנר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להחלטה בערעור על החלטה שלא לעכב ביצוע עונש המאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בעבירות רכוש ומרמה ונידון לשנים-עשר חודשים מאסר, ביקש לעכב את ביצוע המאסר עד להכרעה בערעורו על החלטה שלא לעכבו לצורך פנייה לחנינה. בית המשפט דחה את הבקשה, שכן המבקש כבר החל לרצות את עונשו ולא נמצאו נסיבות חריגות. הערעור נקבע לדיון בפני הרכב.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות גניבה על ידי מציאה, זיוף בכוונה לקבלת דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, ונגזרו עליו שנים-עשר חודשים מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, ובקשתו לעכב את ביצוע המאסר לצורך פנייה לנשיא המדינה בבקשת חנינה נדחתה, אף שתחילת המאסר נדחתה עד 24.12.2000. המבקש החל לרצות את עונשו לפני הדיון בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להחלטה בערעור, כאשר הנידון כבר החל לרצות את עונשו?

הלכות

  1. 1

    ככלל, אין בית המשפט נוטה לעכב ביצוע עונש מאסר כשהנידון כבר החל בריצוי העונש, ולא נמצאו נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל

    ״ככלל, אין בית המשפט נוטה לעכב ביצוע עונש מאסר, כשהנידון כבר החל בריצוי העונש; ולא ראיתי במקרה זה נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גניבה על ידי מציאה
  • זיוף בכוונה לקבלת דבר
  • שימוש במסמך מזויף
  • קבלת דבר במרמה
  • בקשת חנינה
  • נשיא המדינה
  • ריצוי העונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"פ

9388/00

בפני:

כבוד השופט א' מצא

המ

בקש

:

אברהם ברנר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום

13.11.00

בע"פ 70742/00 שניתן על ידי

כבוד

השופטים ד' ברלינר, ז' המר,

י'

שטופמן

תאריך

הישיבה: ג' טבת תשס"א (29.12.2000)

בשם

המבקש: עו"ד דן קרמזין

בשם

המשיבה: עו"ד יהודה ליבליין

החלטה

המבקש עמד לדין בבית-משפט השלום בעבירות גניבה על-ידי מציאה, זיוף בכוונה לקבלת דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. משהורשע בדינו גזר עליו בית-משפט השלום, בין היתר, שנים-עשר חודשים מאסר בפועל. המבקש ערער על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי, ומשנדחה ערעורו ביקש סניגורו לעכב את ביצוע עונש המאסר כדי ליתן שהות למבקש לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. ביום 10.12.2000 החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה, אך עיכב את תחילת המאסר עד ליום 24.12.2000 שעה 10:00.

ביום 24.12.2000 הגיש המבקש ערעור על ההחלטה שלא לעכב את ביצוע עונש המאסר למשך שלושה חודשים לפחות, שלפי טענת הסניגור הוא הזמן הסביר לקבלת החלטת נשיא המדינה בבקשת החנינה.

לפניי בקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להחלטה בערעור. עד שהגיעה הבקשה לדיון התחיל המבקש לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו. כאמור, מועד התייצבותו למאסר נקבע ל24.12.2000-, ואף הערעור על ההחלטה בה נקבע מועד זה הוגש ביום 24.12.2000.

ככלל, אין בית המשפט נוטה לעכב ביצוע עונש מאסר, כשהנידון כבר החל בריצוי העונש; ולא ראיתי במקרה זה נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל. לפיכך, אני דוחה את הבקשה. הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את מאסרו למשך שלושה חודשים ייקבע לדיון בפני הרכב. בהתחשב באופי העניין מתבקשת המזכירות לקבעו, בפני הרכב כלשהו, לאחד מימי השבוע הבא.

ניתנה היום, ג' טבת תשס"א (29.12.2000).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00093880.

F05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 9388/00
  • עפ 70742/00

הלכות

  1. 1ככלל, אין בית המשפט נוטה לעכב ביצוע עונש מאסר כשהנידון כבר החל בריצוי העונש, ולא נמצאו נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל