ע"א 9433/08 דוד אלימלך נ. כונס הנכסים הרשמי באר שבע

לפניי בקשה לפטור מאגרה ועירבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבו נדחתה בקשת המערערים להכריז עליהם פושטי רגל על יסוד הקביעה כי התנהגותם של המערערים מצביעה על חוסר תום לב בעת יצירת החובות ולאחר מתן צו הכינוס. יצוין כי בקשת המערערים לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי כב' השופט א' א' לוי תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיב. בבקשה לפניי נטען כי המערערים נקלעו לחובות גדולים אשר עיקרם נבע מחתימה על ערבויות לחברים ומכישלון עסקים שונים בהם ניסתה מערערת 2

את כוחה. לטענת המערערת 2, היא סובלת מתחלואים רבים ואף מנכות, אך היא עושה מאמץ לעבוד בעבודות שונות. על פי הנטען, המערערים היו מצויים בהליכי פשיטת רגל מתחילת שנת 2008 ונשאו בתשלומים חודשיים בסך 250 ₪ לכל אחד. בא-כוחם של המערערים ציין כי הוא מיצגם ללא תמורה ובשל גמילות חסדים. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובפסק דינו של בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המערערים מתשלום אגרה והפקדת עירבון. מן הבקשה והתצהיר שצורף לה עולה כי המערערים חיים בדלות כלכלית. שוכנעתי כי נוכח מצבם הכלכלי הם יתקשו בגיוס כספים לאגרה ולעירבון. אמנם, כפי שטוען המשיב, סיכויי המערערים להצליח בערעור נמוכים, מאחר שהערעור מופנה בעיקרו של דבר נגד ממצאים שבעובדה. יחד עם זאת, יש משקל רב לכך שהערעור נוגע להליכי פשיטת רגל ולמעמדו של המשיב שאינו בעל דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי (ראו, בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009)). בנסיבות אלה, ראוי להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור (ראו, ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נה(5) 361) על מנת שלא לחסום את זכות הגישה של המערערים לבית המשפט. בשים לב לאמת מידה מקלה זו, אין בידי לומר כי סיכויי הערעור הינם כה קלושים עד שמטים הם את הכף נגד מתן פטור מעירבון, חרף העדר יכולת כלכלית להפקידו.

ניתן בזה פטור מאגרה ועירבון, כמבוקש. הטיפול בערעור יימשך כסדרו.