ע"א 9574/09 דני זילברשלג, עו"ד נ. מאיר פלד

1.

מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו לפיו חויב המבקש לשלם למשיב סך של 109,323 ₪ והוצאות משפט בסך 20,00 ש"ח.

המבקש, עורך דין במקצועו, סיפק למשיב שירותים משפטיים עבור עסקת מקרקעין. במסגרת זו, המשיב מסר למבקש כספים על מנת שיחזיקם בנאמנות, לצורך השלמת העסקה. בנוסף הפקיד המשיב אצל המבקש בנאמנות כספים נוספים על מנת להבטיחם מפני עקולים אפשריים – כל זאת על רקע יחסי האמון בין הצדדים. בשלב מסוים היחסים בין הצדדים באו לקיצם. לטענת המשיב נותרו כספים ששיכים לו בנאמנות אצל המבקש. בית משפט קמא כאמור קיבל את התביעה על הרקע האמור תוך כדי דחיית הטענה כי התביעה התיישנה. בנוסף,

נדחו טענות המבקש בדבר זכותו

לקזז כספים שהמשיב חב לו, משום שטענות אלו לא הוכחו.

בערעור ובבקשה שלפנינו פירט המבקש בהרחבה את טיעוניו כנגד פסק דינו של בית משפט קמא, התומכים במסקנה, לדעתו,

כי סכויי הערעור גבוהים. כך למשל, נטען כי טענת ההתיישנות הוכחה הואיל והמשיב לא פנה למבקש במשך 7 שנים בכל טענה שהיא. לחלופין נטען כי היה מקום לדחות את התביעה בשל טענת השיהוי. בנוסף נטען כי טענת הקיזוז הוכחה כנדרש.

על פי קו זה המשיב לא סתר את טענות המבקש כי אכן התבצע שירות משפטי רחב היקף שכלל 70 ישיבות נפרדות. באשר למאזן הנוחות נטען כי מצבו הכלכלי הרע של המשיב מצדיק את עיכוב הבצוע. בעניין זה הפנה המבקש לאמרות שונות של המשיב בכתב התביעה המלמדות על נטילת הלוואות שונות וקשיים כלכליים.

מנגד סבור המשיב כי דין הבקשה להדחות. באשר לערעור נטען כי טענות ההגנה של המבקש נדחו אחת לאחת וקרסו מול הראיות בבית משפט קמא. באשר לטענת ההתיישנות נטען כי הממצאים העובדתיים שנקבעו מוכחים כי התביעה לא התיישנה (ראה נספח יא לכתב התביעה). באשר למאזן הנוחות הודגש כי המשיב אינו סובל מבעיות כלכליות וכי טענות המבקש כלל לא הוכחו בעניין.

2.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש סבורני כי דין הבקשה להדחות. הערעור מופנה כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת ועל כן בשלב זה, ובמסגרת בקשה זו, סיכויי הערעור, על פני הדברים, אינם נוטים לטובת המבקש. באשר למאזן הנוחות - ההפניות השונות לכתב התביעה - אינן מבססות את הטענה כי ייגרם נזק בלתי הפיך מביצוע פסק הדין. כידוע, ככלל זכאי המבקש להינות מפירות פסק הדין. זאת במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין המורה על השבת סכומים ששייכים למשיב והופקדו בנאמנות אצל המבקש.

הבקשה נדחית.