ע"א 962/08 אי.גי.אל מעבדות יורוג'ם (ישראל)בע"מ נ. רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקי

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בגדרה התקבלה בקשת המשיב 1, נאמן חברת אליעזרוב ראובן ובניו יהלומים בע"מ (להלן – המשיב ) כי המבקשת תחזיר למשיב את היהלומים המעוכבים על ידיה.

2.

המבקשת מנהלת מעבדה גמולוגית, העורכת בדיקות טיב ליהלומים ומוציאה להם "תעודות איכות". המשיב הוא, כאמור לעיל, נאמן הסדר הנושים של חברת אליעזרוב ראובן ובניו יהלומים בע"מ (להלן – החברה ). החלטת בית המשפט הנכבד קמא, נשוא הערעור והבקשה שלפני, הכריעה במחלוקת שבין המבקשת למשיב ביחס להיקפה של זכות העיכבון לה טענה המבקשת, ביחס ליהלומים של החברה, שהועברו לידיה לצורך בדיקת טיב והוצאת תעודת איכות. המחלוקת בין הצדדים הגיעה כבר בעבר לפתחו של בית משפט זה, שהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי במטרה לברר האם התקיים בין הצדדים, עובדתית ומשפטית, "הסכם מסגרת", אשר במסגרתו הועברו היהלומים השונים לבדיקת איכות (ראו: ע"א 3181/06 אי.ג'י. אל מעבדות יורוג'ם (ישראל) בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב – מפרק זמני (לא פורסם, 29.3.2007)) . נפקות ההכרעה בשאלה זו היא שאם אכן היה הסכם מסגרת, כטענת המבקשת, הרי שלכאורה קמה לה זכות עיכבון והיא איננה צריכה להשיב כעת את היהלומים למשיב. אם לא היה הסכם מסגרת הרי שהטיפול בכל יהלום ויהלום ניתן לראותו כמוסדר בהסכם ספציפי – ואין המבקשת זכאית לכלול בעיכבון החל על יהלום מסוים אלא את אשר מגיע לה בעבור אותו יהלום.

3.

בית המשפט הנכבד קמא החליט בשאלה זו, לאחר שעיין בכתבי טענות הצדדים ושמע את עדי הצדדים, בקובעו כי עובדתית , לא התקיים הסכם מסגרת בין הצדדים אלא היה מחירון קבוע מראש לעבודות השונות, ולא ניתן להתייחס למחירון זה כאל הסכם מסגרת. בית המשפט ביסס החלטתו על ממצאיו כי המצהיר מטעם המבקשת העלה טענות "פתלתלות" שהיו בהן סתירות פנימיות וכי הוא עצמו הודה בעת חקירתו כי החברה לא הייתה מחויבת להעביר למבקשת את כל היהלומים לבדיקה. נוכח ממצאים עובדתיים אלה, קבע בית המשפט הנכבד קמא כי גם משפטית לא התקיים הסכם מסגרת בין הצדדים. משכך, הורה בית המשפט הנכבד קמא למבקשת להעביר לידי המשיב את היהלומים המעוכבים על ידה.

בית המשפט הנכבד קמא דחה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטתו, אך ציין כי "טוב יעשה המפרק הזמני לו יחזיק בקופה די כספים עד להכרעה בערעור ולמצער יציין מצב ההליכים שם בבקשותיו לחלוקה".

4.

בבקשתה לעיכוב ביצוע שבפני מדגישה המבקשת כי היא מסכימה למתווה שבמסגרתו תבוצע ההחלטה, אך יוסכם כי תישמר זכותה של המבקשת לטעון למשמעותו המשפטית של העיכבון, בסכומו המלא של החוב, תישמר זכות עקיבה למבקשת בכספים הנמצאים אצל המשיב וכן תינתן החלטת בית משפט, המורה למשיב על עיכוב סכום החוב המלא בידיו עד למתן ההחלטה בערעור. אפשרות נוספת שלה מסכימה המבקשת היא העברת היהלומים לידי המשיב וזאת תמורת קבלת ערבות בנקאית בלתי מותנית בגובה סכום החוב המלא. לגופו של עניין סבורה המבקשת כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן לשיטתה ההחלטה התקבלה בניגוד לחומר הראיות, ומאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן במידה ותזכה בערעור, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו נוכח העובדה שהחברה בפירוק. המבקשת איננה מסתפקת בהמלצת בית המשפט הנכבד קמא למשיב וטוענת כי אין בהמלצה זו די כדי לשמור על זכויותיה.

המשיב מתנגד לבקשה ומדגיש כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים, נוכח העובדה שמדובר בערעור המתמקד בקביעות עובדתיות של בית המשפט הנכבד קמא. ביחס למאזן הנוחות טוען המשיב כי בינתיים הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים בתיק הפירוק מטעמו, ועם אישור ההסדר אמורה החברה לשוב לפעולה סדירה. על כן, טוען המשיב, אין מקום להיעתר לבקשה, גם נוכח העובדה שעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט הנכבד קמא עלולה להוביל לעיכוב באישור הסדר הנושים, או במימושו וכתוצאה מכך בהבראתה של החברה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיב לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . הטעמים לכך יוסברו בתמציתיות להלן.

6.

כידוע, על המבקש סעד זמני בערעור להראות כי הדבר מתחייב הן מבחינת סיכויי ההצלחה של הערעור והן מבחינת שיקולי מאזן הנוחות. ראו: תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ; ע"א 10849/07 פוארסה נ' פוארסה (לא פורסם, 11.2.2008); ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 18.4.2005)).

באשר לעניינה של המבקשת, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים, שכן הערעור מכוון אכן ברובו כלפי הממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, בהם ממצאי מהימנות. כל אלה קשורים קשר הדוק למסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט הנכבד קמא כי לא התקיים במקרה זה הסכם מסגרת ועל כן לא קמה זכות עיכבון.

נוכח קביעתי זו ביחס לסיכויי הערעור, נחלשת מאוד גם טענתה של המבקשת באשר למאזן הנוחות, שכן, שאלות סיכויי הערעור ומאזן הנוחות תלויות פה זו בזו (השוו: ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה (לא פורסם,

30.7.2002)). זאת ועוד –אחרת. יש ממש בטענת המשיב כי היענות לבקשת עיכוב הביצוע עלולה להוביל לעיכוב באישור הסדר הנושים, או במימושו, ובהכרח תביא לפגיעה נוספת ביכולתה של המבקשת להיפרע מחובה, אפילו תזכה בערעור.

7.

נוכח כל האמור לעיל –הבקשה נדחית, בכפוף לכך שאף ההמלצה של בית המשפט הנכבד קמא שהופנתה למשיב נשארת בעינה. המבקשת תישא בשכר טרחת המשיב 1 בסך 7,500 ש"ח.