ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ. ג'מאל עמיר קאזם חלף סעידי

1.

לפני בקשה מטעם המשיבים להורות למערערת להגיש הודעת ערעור מתוקנת. לטענת המשיבים, מכונים הם בהודעת הערעור בתואר "מסתננים", הגם שמעולם לא הועמדו לדין בגין הסתננות ותכלית הצגתם ככאלה נועדה לטעת בלב בית המשפט התייחסות שלילית כלפיהם. המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, המשיבים כולם הסתננו למדינת ישראל, בגונבם את הגבול שלא כדין. בשל כך שפעולתם הפיזית הייתה הסתננות, ניתן לכנותם מסתננים וכל תכליתו של השי מוש במילה זו הוא לתאר את פעולתם הפיזית של המשיבים.

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. עיון בפסיקה ובספרות מעלה כי התערבותו של בית המשפט בניסוח כתבי הטענות הינה מזערית. דומה, כי הגישה העומדת ביסוד מדיניות זו היא שמירה על חופש הטיעון של בעלי דין, ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו או לפגוע בכבודם של בעלי הדין או בבית המשפט. מובן עם זאת שגם זכות הטיעון של בעלי הדין אינה זכות מוחלטת. יש לאזנה כנגד זכויות ואינטרסים של בעלי הדין האחרים. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין.

3.

במקרה שלפניי נראה כי אכן מוטב היה לו נמנעה המערערת מהשי מוש הנרחב במונח "מסתננים" בתוארה את המשיבים לכל אורך הודעת הערעור. גם אם השי מוש

של המערערת התבסס אך ורק על תיאור המעשה הפיזי של המשיבים, לא ניתן להתעלם מן ההיבטים הטעונים הנספחים לשם תואר זה. על כן טוב הייתה עושה המערערת לו השתמשה במונח נייטרלי, כגון "משיבים", לצורך כינוי המשיבים, בדומה לשי מוש שעשה בית המשפט המחוזי במונח "תובעים" לאורך כל פסק הדין. יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על תיקון הודעת הערעור, שכן לא שוכנעתי כי השי מוש במונח "מסתננים" פוגע במשיבים פגיעה כה קשה, עד שהיא מצדיקה התערבות בניסוח הודעת הערעור תוך פגיעה בזכות הטיעון של המערערת. אין בידי לקבוע כי השי מוש במונח "מסתננים" הוא בגדר סגנון בלתי ראוי, או שהדבר פוגע בכבודם של המשיבים. בדומה, לא שוכנעתי כי השי מוש במונח זה מקנה למערערת יתרון כלשהו בערעור.

הבקשה נדחית איפוא. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.