ע"א 9689/02 הדסה מקליס נ. פלאפון ישראל בע"מ

בפניי בקשה להפחתת הערובה במסגרת הערעור שבכותרת.

נשוא ההליך הוא החלטה של בית משפט קמא, אשר דחתה בקשה של המערערת לאשר תובענה כייצוגית. לטענת המבקשת, יש להעתר לבקשתה נוכח ההיקף המצומצם של ההליך, אשר עניינו בפירוש תקנות הבזק בלבד; נוכח העובדה שמדובר בערעור בעניין של תובענה ייצוגית; נוכח שוויה הזעום של התביעה האישית של המערערת; ונוכח סיכויי ההליך הטובים. המערערת אינה טוענת להעדר יכולת לשלם את הסכום בו חוייבה (30,000 ₪).

אמת המידה לפיה נקבע גובהו של ערבון הוא גובה ההוצאות הצפויות בסיומו של ההליך, אם הערעור יידחה. לעניין זה, העובדה שמדובר בערעור בעניין של תובענה ייצוגית אינו מסייע למערערת. כבר נפסק לא אחת, כי אין בהיותו של ערעור מתייחס לבקשה לאשר תובענה ייצוגית כדי לייתר את הצורך בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד. אף מבחינת גובה הערבון אין עובדה זו מסייעת למערערת, שכן בחינת ההחלטות הנוגעות לעניין זה מעלה כי גובה הערבון שנקבע – 30,000 ₪ - עומד ביחס סביר לגובה ההוצאות המושתות בסוג זה של הליכים. לעניין זה, שוויה הזעום של התביעה האישית של המערערת אינו מעלה ואינו מוריד, שכן מצב דברים זה הוא שכיח. אכן, התביעה הייצוגית שהוגשה על ידי המערערת היא נשוא ההליך שבכותרת, ושוויה הנטען של זו, על פי החלטת בית משפט קמא, עולה על 10 מליון ₪. גם מבחינה זו הערבון לא נקבע על הצד הגבוה. אשר להיקפו של ההליך, עיון בהודעת הערעור, על נספחיה, ובהחלטת בית משפט קמא, מלמד כי אין מדובר בהליך מצומצם או פשוט כפי שנטען, וגם מבחינה זו, איני סבור כי גובה הערבון שנקבע חורג מן הנדרש.

אעיר, כי במקרה זה, העובדה שבית משפט קמא נמנע מלחייב את המערערת בהוצאות אינה מועילה למערערת עתה. שיקוליו של בית המשפט היו נעוצים באי בהירות בנוסח התקנות הנוגעות לעניין. ברם, משעה שניתנה הכרעתו של בית המשפט, הרי שאין הצדדים נמצאים עוד בעמדת שוויון כפי שהיו בעת הגשת ההליך, והמערערת היא זו שהנטל רובץ עליה להראות כי יש עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. במצב זה, בו קיימת החלטה לטובת בעל הדין שכנגד, קיימת הצדקה מלאה לחייב את המערערת בהפקדת ערבון, במלוא סכום ההוצאות אשר ניתן לצפות כי תחוייב בו אם יידחה הערעור.

התוצאה היא, כי דין הבקשה להידחות. אשר לבקשה להגדלת ערבון, הרי שגם בה לא מצאתי ממש. סכום הערבון שנקבע הינו סביר ביחס לגובה ההוצאות הצפוי בסיומו של ההליך, אם זה יידחה, ואין מקום להגדלתו.

התוצאה היא, שעל המערערת להפקיד ערבון בסך 30,000 ₪ תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. לא יופקד הערבון במועד, יידחה הערעור, בלא צורך בכל הודעה נוספת.